טוען שכולם קדושים ולמה הם מתנשאים מעל העם באיזה זכות

טענתו של קורח היתה שכל עם ישראל קדושים, אז למה הם, משה ואהרון, מתנשאים מעל כולם? למה הקב”ה שייך להם ולאחרים לא שייך?

ומדובר פה במאבק דתי ופוליטי.

קורח טען כי כולם קדושים, כל ישראל ומכאן מעלה , אם כך הדבר ואכן כולם קדושים על שום מה מתנשאים משה ואהרון על כולם? האם יש להם משהו שלאחרים אין שמשייך את האל אליהם?

המחלוקת היא מחלוקת פוליטית – לאור כך שקורח רצה להביא כמה שיותר קהל ונמצאה סתירה בטענותיו.כיוון שמצד אחד אומר שכולם קדושים אזי אין צורך במנהיג ומאידך מבקש מהאל להוכיח את מי בחר  אזי יש צורך במנהיג.

יחד עם זו, זוהי מחלקות רוחנית דתית –

מדובר במאבק דתי ופוליטי , קורח טען שכולם קדושים, ואם באמת כך הדבר למה משה ואהרון מתנשאים מעל כולם ? נשאלת השאלה  האם יש להם משהו שלאחרים אין שמשייך את האל אליהם?

קורח טוען שכולן קדושים אז למה משה ואהרון מתנשאים מעל כולם?

קורח טוען כי כל עם ישראל הוא קדוש ולא רק משה ואהרון ושאין להם מונופול על הקדושה מדובר במאבק דתי ופוליטי.

טענתו של קורח למשה ואהרון “למה אתם מתנשאים מעל העם?”

טענת קורח שהם מרגישים עצמם מעל העם, מתנשאים. המאבק הוא מאבק פוליטי.

טענת קורח היא שכולם שווים ומדוע הם מחשיבים עצמם מעל העם.

המאבק הוא מאבק פוליטי.

טענתו של קורח היא שהעם קדוש.

הויכוח הינו פוליטי

טענתו של קרח היא שאין דרגות של קדושה בתוך העם מי יותר קדוש ומי פחות אלא כולם קדושים כי הקב”ה נמצא בתוך כולנו.

הויכוח אינו ויכוח פוליטי למה משה המנהיג, אלא על הכהונה עצמה שהכהן מתייצג כאדם יותר קרוב לקב”ה מאדם רגיל בעם.

טענתו של קורח היא כי הויכוח הינו פוליטי וכולם קדושים

קורח טען שמשה ואהרון מתנשאים על העם

יחד עם שמואל דהן ת״ז: 039617311

המחלוקת היא מחלוקת דתית פוליטית, אם כל העם קדוש אז מה מייחד את משה ואהרון

קורח טען שכל העם קדושים לקב”ה אז למה משה ואהרון מתנשאים על פני העם

קורח טען כי כל העדה קדושים ולא רק משה ואהרון ולכן אין להם מונופול על הקדושה. יש לציין שגם קורח משבט לוי כפי משה, שבט שנבחר לשרת את ה’ בדרגות הגבוהות ביותר.

הויכוח הינו פוליטי ויש בו עוד ענייניים כמו של כבוד עצמי וחוסר שמחה בחלקו (אשר היה נושא את ארון הברית) ורצה להיות כהן גדול.

מדובר פה במאבק דתי ופוליטי.
קורח חש את ההתנשאות של משה ואהרון, משום שלטענתו כולםקדושים בפני הקב”ה, מדוע קימת תחושה שמשה ואהרון מעל כולם

כל העם קדושים ואתם מתנשאים?

מאבק בעיקר פוליטי של משחקי כוחות

אם כולם קדושים למה משה ואהרון מתנשאים מעל כולם ?

לדעתי גם פוליטי וגם דתי.

המחלוקת היא גם דתית וגם פוליטית.

לטענת קורח, אם כל העם קדוש אז מה מייחד את משה ואהרון?!

קורח טוען שכולם קדושים, השאלה שנשאלת היא:

מדוע משה ואהרון מפגינים מעין סוג של התנשאות מעל העם?

טוען כי כל עם ישראל הוא קדוש ולא רק משה ואהרון ושאין להם מונופול על הקדושה מדובר במאבק דתי ופוליטי.

מדובר במאבק דתי פוליטי

מדובר במאבק פוליטי ודתי. קורח טען כי כל ישראל קדושים ולא רק משה ואהרון- שאמנם הם המנהיגים, אך אין להם קדימות בקדושה.

ניבה אלוק , דפנה מוליאן, אוריה ביטון

קורח טוען כי אין דרגות קדושה ובכל אחד ואחד מאיתנו נמצא הקדוש ברוך הוא ולאף אחד אין בעלות על הקדושה.

לטענתו של קורח כולם קדושים.

השאלה העולה פה היא למה משה ואהרון מפגינים סוג של התנשאות מעל העם?

לכוהנים היה  תפקיד בבית המקדש הקרבת הקרבנות דבר שלעם לא היה מותר . והם נחשבו  למעמד יותר גובה ממי שלא כהן

טענת קורח לגבי הכהנים היא: מדוע יש כהנים ויש בני ישראל פשוטים, למה יש מעמדות? למה ה’ שייך לכהנים ולאחרים לא שייך?

במדרש מופיע שקרח בעצמו לעג על המתנות כחלק מטענותיו על בחירת אהרן לכהן. מדרש תולה את זכות קבלת מתנות כהונה הודות לאהרן הכהן שהערים והציל את בני ישראל מגזר דין כליה של הקדוש ברוך הוא בעת חטאתם בעשיית העגל. וקורח טוען כי אם בני ישראל כולם קדושים הם על שום מה ההתנשאות? על אף שלכוהנים תפקיד ייחודי להם למול האל ועבור העם.

טענת קורח היא מדוע יש כהנים ויש אנשים פשוטים (בני ישראל) מדוע יש מעמדות? או ייחוס מיוחד לחלק מהעם ?

נטענה של קורח הוא בעצם למה יש מעמדות? למה יש ייחס שונה בין הכהנים לעם הפשוט בני ישראל

הטענה המרכזית של קורח היא עניין המעמדות כי יש את הכהנים אשר להם מעמד רם מעל העם שגם הוא קדוש.

טענתו של קורח היא מדוע יש הבדלים בין האנשים? מדוע אתם מרגישים ומתנהגים כמי שמעל  העם? קורח טוען שכולם קדושים אז למה אין שיוויון?

הטענה המרכזית של קורח לגבי מעמדם של הכהנים – מדוע הם נחשבים מעל שהרי כולם בני אדם שווים

לכהנים היה תפקיד להקריב קורבנות בהית המקדש מה שלעם לא היתה אפשרות.

שאין הבדלי מעמדות וכולם באותה קדושה ולכן אין מה לכהנים להתנשא שהם המתווכים בין האדם לקב”ה.

הכהנים היה להם תפקידים מיוחדים בבית המקשד שרק הם יכלו לבצע ועל כן מעמדם היה גבוה יותר משאר בני העם

הטענה המרכזית של קורח היא על המעמדות ומדוע הייחס שונה בין הכהנים לבני ישראל שהם פשוטי העם?

יחד עם שמואל דהן ת״ז: 039617311

שהכוהנים היו מתנשאים על עם ישראל כיוון שהיה להם תפקיד בבית המקדש להקריב קורבנות

טענתו של קורח היא מדוע יש מעמדות ולמה הכוהנים הם מעל העם

למה קיימים מעמדות בעם ?

למה הכהנים מיוחסים כמעל שאר ישראל ?

הטענה היא שהכהנים מתנשאים על העם, כיוון שהיה להם תפקיד חשוב בבית המקדש להקריב קורבנות

קורח טוען שכולם קדושים

והשאלה היא מדוע נוצרו הבדלי מעמדות? מדוע הכוהנים  במעמד גבוה מהעם?

כוהנים היה  תפקיד בבית המקדש הקרבת הקרבנות דבר שלעם לא היה מותר . והם נחשבו  למעמד יותר גובה ממי שלא כהן

קורח לא מבין מדוע יש הבדל במעמדות בין הכוהנים לעם . כולם הם בני האל, ושווים בפניו. אז מדוע  ה’ שייך לכוהנים יותר מאשר לעם ישראל?

ניבה אלוק, דפנה מוליאן, אוריה ביטון

היה איסור לכנס לבית המקדש ומי שעובר על זה העונש הוא כרת

העונש הוא מוות.

היה איסור מוחלט על כניסה לבית המקדש. העונש שניתן הינו מוות

איסור כניסה לבית המקדש, העונש שניתן הוא מוות

עונש מוות מי שנכנס לבית המקדש

העונש הוא מוות לנכנס לבית המקדש.

מי שניסה לפרוץ את הגבולות היה נענש בעונש מוות.

מי שמנסה לפרוץ את הגבולות היה נענש, הוא מקבל עונש מוות. פורצת אש בגלל שהם פרצו את הגבולות, את החוקים.

מי שמנסה לפרוץ את הגבולות עונשו מוות.

איסור כניסה לבית המדרש.

עונש-כרת

העונש הוא האש ששורפת “ואש יצאה מאת ה’…”

זהו עונש המבטא את השגת הגבולות האדומים בקדושה למי שלא מתאימה לו הדרגה שהוא רוצה להיות בה (גם האריה שיצא מקדש הקדשים היה מאש)

מי שפרץ את המגבלות לא יכל להיכנס לבית המקדש ובנוסך עונש מוות

עונש מוות הוטל על מי שפרץ את הגבולות אל לבית המקדש

יחד עם שמואל דהן ת״ז: 039617311

איסור כניסה לקודש הקודשים

העונש הוא כרת

העונש היה כרת- מוות. איסור כניסה לבית המקדש.

מי שמנסה לפרוץ את הגבולות עונשו מוות.

מוות

הכניסה לבית המקדש למי שאינו מורשה, תביא עליו עונש מוות.

ניבה אלוק, דפנה מוליאן, אוריה ביטון

אש זרה היא הקרבן קורבן שלא לצורך דוגמת בני אהרון אשר נענשו בחטא הקרבת הקורבן לשרפה ומוות

בני אהרון מקריבים “אש זרה”, לא אש שהקב”ה הביא, אלא אש שלהם, שהם יצרו. ואז פרצה אש שאין לה גבולות והם מתים. והקשר הוא: האש פורצת כשפורצים את הגבולות.

אש זרה היא אש לא קדושה, כזו שלא הובאה מעל המזבח. הובאה בצורה לא כשרה וחוקית. העונש הוא שפורצת אש חזרה ללא שליטה.

ניתן להסיק מזה שכאשר פורצים את החוקים והגבולות יש לכן השלכות הרות גורל

אש זרה היא הקרבן קורבן שלא לצורך

אפשר לקחת כדוגמא את בני אהרון שנענשו בחטא הקרבת הקורבן לשרפה ומוות

המסקנה היא שכאשר עוברים על החוקים יש לכך השלכות מורכבות מאוד

אש זרה- אש לא קדושה

מסקנה- כאשר פורצים א הגבולות ועוברים על החוק יש לזה השלכות ויש לקחת בחשבון

אש זרה -לא של ה’ ולא של בית המקדש

בני אהרון השתמשו באש זרה

ועל כך נענשו במוות.

“אש זרה” זו אש אסורה. חטאם של בני אהרון שהם הקריבו אש אסורה בבית המקדש. עונשם היה מוות.

זהו חטא שעונשו מוות. הסכנה של התוצאה למעשיהם שפורצת אש ואוכלת אותם. מכאן המסקנה כאשר נפרצים הגבולות נפגעים.

אש זרה – הקרבת קורבן שלא לצורך, שלא בזמנו.

חטאם של בני אהרון שהם פרצו את הגבול, עברו על החוק / על המצווה. מדובר בחטא כי זה נגד המצווה. הם נענשו בעונש מוות ובגלל מעשיהם נקבעו חוקים נוספים חדשים.

“אש זרה” – הקרבת קורבן שלא לצורך דבר שאסור..

הסכנה שי שעושה את זה נענש ע”י הקב”ה ובמוות. בני אהרון מתו ובני קורח נבלעו באדמה.

פריצת החוקים גרמה לתוספת של חוקים, של הגבלות חדשות נוספות.

אש זרה היא קרבן שבני אהרון הקריבו ללא בקשה והתאמה לכך.

התוצאה היתה שמהתקרבות יתר יצאה אש ואכלה אותם, זהו דבר המתקשר למה שלמדנו אצל עדת קרח שגם אצלם היתה אותה התוצאה.

הכוונה לאש זרה היא כאשר מביאים קורבן שלא לצורך כלשהו ולא במזבח עצמו ועל כן כתוצאה מכך האש יוצאת משליטה והם נענשים על הקרבת חיים לשווא

בני אהרון מקריבים אש זרה , על פי התורה הקב”ה מדליק את אש הקורבן ולא מי שמקריב את הקורבן. ולכן העונש היה שפרצה אש והם נשרפו ויצאו הגבלות חדשות לאחר מקרה זה

בני אהרון הקריבו אש זרה אשר לא ציוה אותם משה, ולא ציוה אותם ה’. ככה על דעת עצמם. ולכן נקראת אש זרה, בדומה לעבודה זרה. מקרה זר לציווי ה’ ולכן נענשו בכך שנשרפו במשכן.

לענ”ד יש כאן גם רמז לכך שתיזהרו מהמשכן! אמנם במשכן מקריבים קרבנות ואפשר לכפר על חטאים, אך תזכרו את קדושת המשכן ושהמשכן גם יכול להמית ולכן אל לא לאדם לסמוך על הקורבנות, אלא ליישר ולשפר את מעשיו הקלוקלים.

אש זרה היא אש שלא מאת ה’, אש שהקריבו קורבן שלא לציווי ה’.

אש זרה היא בעצם הקרבת קרבן שלא לצורך.

לדוגמא, בני אהרון שנעשנשו בחטא הנ”ל. ניתן להסיק מכך שברגע שעוברים על החוקים יש לכך השלכות כבדות מאוד.

אש זרה – הקרבת קורבן שלא לצורך, שלא בזמנו.

אש זרה היא הקורבן

חטאם של בני אהרון הוא שהם הקריבו אש זרה שזו אש ללא קדושה כלומר ללא קדושה. הם עשו זאת על דעת עצמם ללא ציווי ממשה.- העונש על כך הוא עונש מוות.

המסקנה היא שכאשר עוברים על החוקים – העונש יכול להיות כבד מאוד.

ניבה אלוק, דפנה מוליאן, אוריה ביטון.

הציווי לאחר מות בני אהרון היה שאסור לכנס למקדש שתווי יין

הציוויים הם: שהכהנים  לא ישתו יין ושכר, לא ישתכרו, כאשר הם צריכים להיכנס לאוהל מועד או לבית המקדש, כי זה הופך את הכהנים לפתוחים וגלויים ואז אין גבולות, וצריך לשים גבולות והגבלה ולהבדיל בין הקודש לחול ובין הטמא והטהור. הציווי לאהרון הוא: שלא יבוא מתי שהוא רוצה לקודש הקודשים אלא יש הגבלה: רק ביום הכיפורים ורק הכהן הגדול. הקשר הוא: שהגבולות נקבעו בעקבות המקרה של נדב ואביהוא.

שהכהנים לא ישתו יין ושכר, לא ישתכרו שהם נדרשים להיכנס לבית המקדש בגלל שכמו שנאמר נכנס יין יצא סוד ואז הם מתחילים להיות גלויים יתר על המידה ונדרש לשים גבולות . צריך להפריד בין הקודש לחול .

הציוי לאהרון בפרט שלא יבוא שלא יגיע לקודש הקודשים מתי שרוצה, אלא יש הגבלה – רק בכיפור

הגבולות נקראו בגלל המקרה של נדב ואביהוא

הציוויים שהגיעו הם שכהנים לא יכנסו לבית המקדש שתויים

הכהן הגדול יכנס רק במועדים שנקבעו

כל זאת על רקע מה שקרה לנדב ואביהוא.

מות בני אהרון והציווים שבעקבותם – בעקבות מות בני אהרון הכהנים מקבלים ציווי שאסור להם להגיע אל בית המקדש שהם שתויים לאחר שתיית יין.

לקודש הקודשים לא נכנסים כל פעם שרוצים אלא רק ביום הכיפורים וק הכהן הגדול.

הגבולות נקבעו בעקבות המקרה של בני אהרון, נדב ואביהוא.

בעקבות פריצת הגבולות ע”י בני אהרון ובני קורח הם מתים ומגיעים ציוויים חדשים.

לקודש הקודשים נכנסים רק ביום כיפור ורק הכהן הגדול ולא מתי שרוצים. אסור להגיע לבית המקדש אם שתית יין.

ההגבלות הללו נקבעו בעקבות המקרה של בני אהרון, נדב ואביהוא.

בעקבות פריצת הגבולות מתו 2 בני אהרון, הציווי לא להיכנס שתוי לבית המקדש.

רק כהן גדול נכנס לקדש הקודשים ביום הכיפורים , וזה נקבע בעקבות מות 2 בני אהרון

אסור יהיה נלכהנים להיכנס לבית המקשד לאחר ששתו והם שיכורים מאחר ולא ידוע אם יעשו אתעבודתם נאמנה ויכלו לשלוט ביצר ועל כן זה נאסר ככל להיכנס יין לבית המקדש ולהיות בו שיכורים ולתות בו

שלא כל כהן יכול להתקרב אל הקודש פנימה אלא רק הכהן הגדול וגם הוא בזמן מסויים עם הכנה מסויימת.

לפני ציווי זה זה היה יותר נגיש והאדם היה צריך להבין לבדו האם נכון לגשת או לא וכתוצאה מכך נדב ואביהוא מתו כי חשבו שיוכלו להיכנס פנימה ושהם ראויים לכך.

הציוויים הם איסור כניסה לכהנים לבית המקדש כשהם שתויים, הכהן הגדול יכנס רק במועדים מיוחדים

יחד עם שמואל דהן ת״ז: 039617311

ההחמרות בכניסה לבית המקדש הייתה שאדם ששתוי אסור לו להיכנס לבית המקדש

הגבולות נפרצו ולכן יש כללים חדשים.

הכניסה לקודש הקודשים היא לכוהנים בלבד וחל איסור לשתות יין שכר לפני כן. שתית יין.

ההגבלות החדשות בעקבות המקרה של בני אהרו

בעקבות כך שהגבולות נפרצו נקבעו גבולות חדשים אשר אוסרים על כהנים לשתות יין לפני הכניסה לבית המקדש.

ציוויים הם איסור כניסה לכהנים לבית המקדש כשהם שתויים, הכהן הגדול יכנס רק במועדים מיוחדים

הקשר הוא בהקרבת הקורבנות

הסכנה היא שחייב להקריב קורבן שלצורך ולא לפגוע ללא צורך. במידה ויעלו קורבן שלא היה צורך לעלות אותו יכולים לקבל עונש חמור – מוות

הקשר הוא בהקרבת הקורבנות.

קורח הוא פורץ גבולות וכך גם בני אהרון שהקריבו “אש זרה”, דבר שאסור בבית המקדש.

הסכנה שהם יענשו ע”י הקב”ה במוות ובסוף נענשו – בני קורח בלעה אותם האדמה ובני אהרון מתו. מה שגרם לפריצת הגבולות זה קביעת החוקים החדשים, ההגבלות החדשות.

קיים קשר שהוא הקרבת הקורבנות.

הסכנה שאסור להקריב קורבן שלא לצורך ומי שיעשה כן פשוט יענש בעונש מוות. פריצת גבולות אלה גרמה לקביעת חוקים /הגבלות חדשים.

הדלקת אש וקטורת שלא לצורך היתה מביאה לכדי עונש

גם קורח וגן בני אהרון פרצו גבולות והתעסקו עם העלת קורבן שלא לצורך ובכך גבו חיים לשווא ודבר זה אסור וצפוי לעונשים כבדים

כן. הקשר הוא הרצון הפנימי להתקרב יותר למקום עליון מהמקום בו אני נמצא. צריך לדעת היכן בדיוק מסתיים הגבול ולא לעבור אותו שכן עלולות להיות טעויות נוראיות כפי שראינו אצל קרח ובני אהרון וכן יש נטייה ללכת לעבוד בעבודה שאינה קשורה ליהדות כלל ולוקחת למקומות הפוכים לגמרי מרצון ה’.

שניהם (בני קורח ובני אהרון) התעסקו עם הקרבת קורבנות שלא לצורך ונענשו על כך

הדלקת אש וקטורת שלא לצורך היתה מביאה לכדי עונש