הגיבור רוצה רק זמן לעצמו ואפילו בשירותים שהוא רוצה לעשן סיגריה לא ניתנת לו אפשרות אלא הבוס מאיץ בו כל הזמן ובכולם לעבוד!

הקופלקט של הגיבור להיות אדם עצמאי אדם חופשי אך לא מתאפשר לו

הקונפליקט של הגיבור הוא בין הצורך לעמוד בקצב הנדרש והמצופה ממנו על ידי המפעל לבין הצורך שלו לזמן לעצמו.

הקונפליקט של הגיבור הוא בין העמידה בקצב העבודה וסוג העבודה וההספק שלהץ לבין הצורך האישי שלו בתזוזה ובמימוש  הרצונות ותחביבים האישיים שלו

הקונפליקט של הגיבור הוא בין הצרכים של עצמו לבין הדרישות ממנו כעובד

נמצא בתוך הסרט הנע שבו כולם מבצעים את אותה העבודה ללא שום ייחודיות אל מול הרצון לרגע אישי

הקונפליקט של הגיבור מצד אחד זה העבודה שלו מצד שני נראה שהוא לא מסכים עם הקידמה ,הוא רוצה קצת חופש לעצמו אך המציאות לא מאפשרת לו

הקונפליקט זה שלוקחים לו את החופש בהתקדמות המודרנית

הצורך לעמוד בקצב לבין הזמן שהוא רוצה לעצמו. הצורך אישי לצורך המפעל.

הקונפליקט  לפי דעתי הוא בין הצרכים האישיים שלו כמו  לעשות הפסקה לעשן סיגריה לבין הצורך של של המפעל להפיק כמה שיותר תפוקה במעט זמן.

הקונפליקט של הגיבור הוא מצד אחד לשמור על האינדיווידואליות של , רצונו וצרכיו ומצד שני עליו לעמוד בקצב ובתכתיבים של המפעל.

הקונפליקט הוא: הצורך לעמוד בקצב של המכונה, של ההספק שרוצה המפעל, לעומת הצורך האישי של האדם לזמן אישי, בשביל עצמו.

הקונפליקט של הגיבור הוא בין הצרכים של עצמו לבין הדרישות ממנו כעובד

הקנפליק הוא שיש לגיבור תחושה של בלבול האם להמשיך לעבוד לטובת החברה גם אז זה על חשבון זמנו וצרכיו

הגיבור מתקשה לקבל את השינויי אין לו זמן לצרכים אישיים תחושת לחץ

הקונפליקט בין הרצון שלך לחופש ולסוג של שליטה על הזמן שלך לבין הרצון לעבוד ולתת תפוקה.

הקונפליקט הוא שיש דלמה האם השחקן ממשיך לעבוד או שמפסיק ודואג לנוחות שלו

הקונפליקט של הגיבור הוא כיצד לאזן בעין זמנו האישי לבין מה שדורשים ממנו בקצב מהיר מאד

הוא פועל במפעל ייצור גדול וקיים פער בין היכולת שלו לבין הדרישות ממנו.

הקונפליקט הוא בין ניהול זמן אישי נכון  למול ניהול זמן כפי שנדרש

יחד עם שמואל דהן ת״ז: 039617311

הקונפליקט של הגיבור הוא בין הרצון לבטא את עצמו, לבטא את האני שלו  לבין רצון המפעל.

הקונפליקט הוא האם צ’רלי צפלין ממשיך להיות בקצב  או שהוא עושה דברים אחרים

הקונפליקט הינו בין עומס העבודה המוטל על הפועל והרצון שלו לרצות את המעביד אל מול החופש האישי שלו

הקונפליקט הוא בין השיעבוד לעבודה לבין הרצון לחיים משל עצמך, אפילו לזמן אישי ופרטי כמו זמן לסיגריה, לנוחיות, לאוכל.

הקונפליט – הגיבור רוצה להיות אינדיבידואל, הוא רוצה זמן לעצמו, אבל הוא חלק ממכונה בלי פרטיות ואפילו בהפסקת סיגריות בשירותים עוקבים אחריו

הקונפליקט הוא בין ייחוד לבין טשטוש וניכור

בין חופש לבין שעבוד

הקונפליקט של הגיבור הוא בין הצרכים של עצמו לבין הדרישות ממנו כעובד

הקונפליקט של הגיבור הוא החיפוש אחרי האושר לעומת האני עצמי שלו, הרצון לבטא אתעצמו אל מול הדיכוי של העבודה במפעל.

יש קונפליקט ביו החופש שלו לבין הדיכוי של פס היצור במפעל, כי הצורךהאישי שלו לא בא לידי ביטוי ואין לו מקום לאישי ולפרטי שלו, האם יצליח להתגבר על הקונפליקט?

הקונפליקט של הגיבור בין ההצלחה להרגשת האינדיבידואל, הפועל הקטן בתוך המפעל הגדול, הפער בין היכולת לציפיה.

הקונפליקט של הגיבור הוא בין האני העצמי לבין החברה עצמה – הצורך האישי מול הצורך הקבוצתי, הצורך של המפעל שהוא יותר עבודה יותר תפוקה מול הצורך של הפרט לצרכים אישיים פרטיים שלו.

הקונפליקט של הגיבור הוא אינדוודואליות צורכי הכלל. הצורך של האני הפרטי שלו לעומת צרכי החברה

הקונפליקט של הגיבור הוא האם להישאר בעבודה או לעזוב? האם להשתייך לחברה או לבחור בצרכים האישיים? קונפליקט בין ביטוי הרצון שלי והחופש שלי אל מול צרכי הקולקטיב, צרכי המפעל.

הקונפליקט של הגיבור בא ליידי ביטוי בצורך שלו לעצמו לא להיות ולעשות ככולם,לבין המחויבות הכללית והחברתית.

הקנפליקט בין הרצון לבטא את החופש שלו לבין להיות חלק מפס יצור במפעל.

הקונפליקט של הגיבור הוא בין מימוש הצרכים האישיים שלו לבין הדרישות של מקום העבודה שלו ממנו כעובד.

מגישות ניווה אלוק ואוריה הקונפליקט של הגיבור מבטל את העצמיות שלו האם להשאר בעבודה או לעזוב

הקונפיקט של הגיבור עבודה וחיפש דרך האושר . חופש שלו לבן פס היצור והמפעל.

הקונפליקט של הגיבור הוא בין האני העצמי לעומת החברה כככלל , הצורך האישי מול הצורך הכללי, החברתי.

הקונפליקט של הגיבור בין האינדיבידואל לבין הרצון האם הוא יצליח לבטל את הקונפליקט

הקונפליט של הגיבור בין הרצון להצלחה לביטול הקונפליט

קונפליקט של הגיבור בסרט הוא בין העבודה שמתפרנס ממנו לבין החופש הבסיסי שלו.

הקונפליקט של הגיבור הוא בין הרצון לחופש לבין העבודה שבזכותה אתה מתפרנס.

הקונפליקט הוא בין העבודה שמקנה לו פרסנה, לבין הרצון שלו לחופש ועצמאות

. הצלחה מול כשלון הקונפליקט הוא בין הגיבור לאני לחברה. צורך אישי מול הדיכוי .צורך המפעל מול הדיכוי של העובד

הקונפליקט של הגיבור הוא הצורך לעמוד בדרישות ובקצב המפעל ובין הזמן שלו עם עצמו.

הקונפליקט הוא בין רצון הגיבור להיות אדון לעצמו ולהיות הוא עצמו לבין הצורך להיות חלק מהמפעל אשר “מבטל” את האינדיבידואל של הגיבור באופן שהגיבור העובד מפוקח בכל מקום כולל בשירותים ע”י המנהלים

הקונפליקט של הגיבור הוא בין למצוא זמן לעצמו, כמו לעשן בשירותים לבין התמודדות מול העבודה במפעל ומול ההנהלה .

מחפש את האושר והחופש והתמודדות עם מוטיב הזמן

הקונפליקט הוא בין הרצון לחופש לבין זמן העבודה והתפוקה.

הקונפליט של הגיבור הוא בין הרצון שלו לחופש, לזמן לעצמו לבין הנדרש ממנו כעובד, מצד ההנהלה

להמשיך להיות משועבד לעבודה למכונה לזמן או לצאת נגד

הקונפליקט של הגיבור בסרט בא לידי ביטוי בסתירה בין הצרכים האישים שלו ורצון לעצמאות כמו לבין דרישות העבודה, פיקוח תמידי עד כדי כך שאף בחדר שירותים הוא לא מצליח לעשן סיגריה בלי שמנהל נוזף בו וצורך להפעיל מכונה ללא שום שיקול דעת  וזה למעשה הפך אותו לעבד של פס ייצור

קונפליקט של הגיבור הוא בין הצורך לעמוד בקצב העבודה וומה שנדרש להספיק   לבין הצורך האישי שלו במימוש  הרצונות ותחביבים האישיים שלו

מה שנקרא היום איזון בין בית משפחה ( או לחילופין חיים אישיים)

הקונפליקט של הגיבור הינו האיזון בין הצרכים האישיים שלו לבין העבודה, המשפחה וכו’

הקונפליקט של הגיבור בסרט הוא בין מה שיש לעשות לבין מה שצריך לעשות. צרכים לבין העבודה

הרצון לחופש ולשליטה על החיים מול צרכי העבודה והפרנסה

קונפליקט הוא הצורך לעמוד בנדרש ממנו על ידי המפעל לבין הצורך שלו לזמן לעצמו

בקשה לחירות והרצון לאחוז במציאות למול השגרה ופרנסה למשפחה

הקונפליקט שלו הוא בין צרכי העבודה האינטנסיביים לבין צרכיו האישיים, עד כדי צורך בסיסי-פנאי לשירותים

מצד אחד הקונפליקט מתבטא בעבודתו בין הדרישות לרצון שלו, ומצד שני מגיעה הקידמה שהוא אינה מסכים איתה ורוצה לרוץ נגדה

הקונפליקט הוא בין צורכי העבודה לצרכיים האישיים

הגיבור רוצה תחופש אך צרכי עבודה מקשים

הקונפליקט הוא בין הצרכים הרצונות שלו לבין הצרכים של המעסיק

הקונפליקט הוא ביין האני העצמי לבין החברה- הרצונות שלי מול הצורך של המפעל

הקונפליקט של הגיבור הוא בין הצורך לעמוד בקצב שדורשים ומצפים ממנו על ידי המפעל לבין הצורך שלו לזמן שלו הפרטי

הקונפליקט של הגיבור הוא בין הרצונות שלו לבין מה יגידו כולם.

הקונפליקט בא לידי ביטוי בכך שהגיבור לא מצליח למצוא את האיזון שבין הקצב הנדרש בעבודה לבין הזמן הפרטי שלו

הקונפליקט של הגיבור בסרט צ’רלי צ’פלין הוא הקושי שלו לרצות את המעסיק ולעמוד בקצב העבודה הנדרש ממנו מול הצורך הכל כך אנושי שלו, לנוח מדי פעם, לאכול במתינות ובכלל לתת ביטוי לכישורים שלו ולא לעבוד על אוטומט

הקונפליקט של הגיבור בסרט צ’רלי צ’פלין הוא הקושי שלו לרצות את המעסיק ולעמוד בקצב העבודה הנדרש ממנו מול הצורך הכל כך אנושי שלו, לנוח מדי פעם, לאכול במתינות ובכלל לתת ביטוי לכישורים שלו ולא לעבוד על אוטומט

הקונפליט הוא בין הרצון שלו להיות חופשי, עם חיים שקטים ושלווים לבין הרצון שלו לרצות את המעסיק שלו שדורש באמון לחץ מצפלין לעמוד בקצב העבודה

אין באמת זמנים הזמנים דחוקים

זמנים זה עיניין של המנהל,מנהל העבודה הוא קובע את הזמן.יש תמיד אוירה של מהירות

מוטיב הזמנים בא ליידי ביטוי בכמה רבדים : החתמה, הרצון שלו לעשן ואין לזה זמן, ההעצה למכונת האכלה על מנת לייצר יותר זמן עבודה והספק (תפיסה הטיילוריסטית).

כל האוירה הייתה אוירה של מהירות, של זמן, של הספק-תפוקה.

הדחיקה בעובדים במהירות העבודה… העלאת קצב העבודה… שעון הנוכחות שעוצר מלכת את אותו סרט נע

את הזמנים רואים כמעט בכל דבר  ההחתמה ,אין זמן לעשות כלום ,המכונה קובעת את הזמן לכל דבר

החתמת השעון, כל המוטיבים קשורים לזמן, ליצור יותר זמן לעבודה.

זה כאן את השילוב בין המודרניות והזמן, הדפסת הכרטיס, מיקסום התפוקות בזמן קצר ככל הניתן

מוטיב ה”זמנים” מופיע בהחתמת הכרטיס בשעון, זמן הפסקה כמעט ואין, זמן סיגריה שאין. שליטה על הזמן של העובד.

לא באמת יש זמן המכונה קובעת את הזמן

הזמן לא נתון לשליטה של הפועל, הזמן פועל לטובת  הייצור והמנהל.

מוטיב ה”זמנים” מופיע בהחתמת הכרטיס בשעון, כמעט ואין זמן הפסקה . שליטה על הזמן של העובד.

מוטיב “הזמנים ” הם בעצם כי אין זמנים והוא כל הזמן דוחק בו ולא מצליח לעשות דברים שלו ולכן מנסה להאיץ את הכל על מנת לתפוס עוד “זמן”

מוטיב הזמנים הם בעצם שהמכונות שולטות על הזמן וקצב העבודה של העובדים ועל ההפסקה

יחד עם שמואל דהן ת״ז: 03961711

הזמן הוא גורם מאיים. כל הזמן צריך לעמוד בזמן, לעשות דברים בזמן.

הזמן הוא לא דבר פנוי או משחרר, להיפך

הזמן לא בשליטתו של הפועל הפשוט והוא פועל אך ורק לטובת הייצור התעשייה והמעביד

הזמנים באים לביטוי בכך שכל ההספק של המפעל נמדד בזמנים, המנהל כל הזמן בודק מהי התפוקה בפס הייצור ומפעם לפעם מבקש להעלות את קצב העבודה בכדי למקסם את העבודה.

בנוסף לכך כל דקה שיש לעובד למנוחה לא משולמת לו, אפילו בכניסה לשירותים הוא צריך להחתים כרטיס וגם בהפסקת סיגרייה קצרה הוא ננזף ע”י הבוס על בזבוז זמן וצריך לחזור לעבודתו.

מוטיב הזמנים בא לידי ביטוי בזמני ההפסקה במפעל, האצת הזמנים של פס הייצור, זמן לנטילת כדור של המנהל, זמן לשירותים, לסיגריה, הפסקת אוכל.

מוטיב ה”זמנים” בא לידי ביטוי עם הצורך האישי האיטי מול הצורך החברתי המהיר.

הזמן מורגש ברקע באופן בולט. לא קיים לגיבור זמן אישי כלל. הכל מאוד מושפע מזמנים, אפילו יציאה לשירותים נמדדת בזמן. הזמן בא לידי ביטוי גם בשילוב בין הטכנולוגיה ומדידת הזמנים. שימוש בטכנולוגיה מאפשרת מדידת זמנים.

על ידי דיכוי זמן העובד מייעלים את העבודה והרווחים.

הזמן מופיע כל הזמן ברקע: זמן עבודה, החתמת הכרטיס, כל דבר תחום בזמן. שליטה מוחלטת על הזמן של העובד.

הזמנים לא לטובת האנשים אלא לטובת העסקים ….המכונה לטובת העסקים

מוטיב ה”זמנים” בא לידי ביטוי בצורך האישי האיטי מול הצורך החברתי המהיר.

לבין שליטה על הזמן מוטיב הזמן שליטה על זמן העובד שילוב בין המודרניות

מגישות  שושי ניווה  אלוק ואוריה

הדחיקה בעובשים, קצה העלאת התפוקה

מוטיב הזמנים מתבטא בדרישה למהר ולהספיק. על מנת ליצור הצלחה בתפוקת העבודה

הדרישה למהר כל הזמן , המירוץ נגד הזמן וקביעת הזמנים על ידי המנהל מראים לנו הצופים כי הזמן נשלט לו על ידי האדם אלה על ידי הסביב

מוטיב הזמן נראה בחוסר הזמן שחוזר על עצמו, הדרישה להספיק כמה שיותר,למהר ולנצל את הזמן באופן מיטבי, עמידה בזמנים המפוקחת ע”י המנהלים..

מורגש קצב מהיר מאוד שחייבים לעמוד בו כל הזמן .

הזמנים מורגשים כאן כדוחקים, הכל מהר, כמה שיותר להספיק. העמידה בזמנים מפוקחת על ידי המנהלים של המפעל שכל הזמן דורשים יותר תפוקה

הזמנים שהמנהל מקציב , האוכל ליד המכונה , נטילת הזמן מהעובדים

המוכנה לצורך ניצול הזמן

הזמן של עובד זה פיקציה, זמן לא באמת שייך לעובד הגיבור של הסרט, אלא למפעל תעשייה ומנהל אשר שולט בזמן בעזרת כל דבר- החתמת שעון בהפסקה, פיקוח אחר העובדים, מהירות של פס ייצור, הנחיות להפעלות בהתאם לשעה וכו’. שליטה בזמן ומרדף אחרי דרישות שוללות מעובדים שיקול דעת וזה ניתן לראות בסצנה שבה עובד רצה להכות בגיבור וגיבור נוצל מזה בכך שהצביע לעובד על פס ייצור ואז עובד עזב את הגיבור ומיהר לחזור לעבודה

אוירה של מהירות , המנהל קובע את הזמנים הוא לבאמת עצמאי בתחומו ויכול להגדיר מתי יעשה כל דבר ומה ידחה

הזמן הינו מנוהל ע”י העובד ע”י האדם אלא ע”י המכונות: שעון הנוכחות, מכונת האכלה

אין  באמת זמן. הכל מהר והמנהל הוא זה שקובע בלבד

מרוץ החיים, קצב החיים, משימתיות

זמן זה כסף והכסף של המנהל ,מנהל העבודה הוא קובע את הזמן ויש לו ערך כלכלי .

בעל הדעה הוא בעל המאה, מרטון של החיים להשגת הכסף לטובת שיפור איכות החיים

הזמנים המודרניים מתגלים כהעדר זמנים – זמנים דחוקים

הזמנים מתבטאים בדחיקה בעובדים, דחיקה בהספק העבודה, הכל קורה נורא מהר ורוצים לנצל כל שנייה לעבודה.

הזמנים מתבטאים בלחץ, במהירות, רוצים לנצל כל רגע, זמנים דחוקים

הזמן אינו מנת חלקו של העובד אלא של המעסיק אשר דוחק בעובדים להספיק כמה שיותר בזמן קצר

הזמנים- הדפסת כרטיס עמידה בלוח זמנים כדי להספיק עבודה ותפוקה מירבית להצלחה …נטו עבודה המון לחץ ,מהירות ,הספק

הכל מהיר, קצב גבוה, לחץ העיקר התפוקה בשביל להגיע להצלחה, הספק.

כל המוטיבים קשורים לזמן, ליצור יותר זמן לעבודה.

הלחץ, חוסר הזמן, להגיע ליותר תפוקות.

לוח הזמנים מנוהל על ידי ההנהלה! הם קובעים את הקצב ובעצם כך, אין זמן לכלום פרט לעבודה ותמיד האווירה היא כזו.

לאורך כל הסרט יש את המוטיב של הזמן, קודם כל הסרט במהותו מבטא את המודרניזציה, את שינויי התקופה והדבר בא לידי ביטוי במכונות החדישות שיש למפעל, כל התנועה בסרט היא תנועה של זמן, של לחץ, של עמידה בקצב עבודה מטורף.

מוטיב הזמנים בא לידי ביטוי ברצון של צפלין לעשן את הסיגריה שלו, השניה של שקט בשירותים והלחץ של מעסיק שדורש ממנו לעבודה בקצב מטורף.

מכונת ההאכלה בעצם תפסה את העובד וניסתה להאכיל אותו כדי לחסוך בזמן המכונה משמשת רק לטובת המעביד כדי שהעובדים לא יבזבזו זמן בלאכול ובסוף הבוס ציין שזוהי לא מוכנה פרקטית למרות שכמעט היא הרגה את העבוד שלו בזה שהאכילה אותו בברגים

מכונת ההאכלה הגיע מתוך הרצון והצורך ל”הרוויח עוד זמן עבודה” – לייצר יותר הספק בעבודה.

מכאן הגיעה המוצר שהוצג למנהל המפעל. ועצם זה שהיא מחזיקה את העובד ומאכילה אותו – מקצרת את זמן האוכל ומגדילה את פרק זמן העבודה ובאופן ישיר את התפוקות.

להמחיש כביכול את הרצון להתקדמות טכנולוגית… שהכל נעשה ע”י מכונות על מנת לחסוך בזמן  אך בסופו של דבר זה מתנפץ לרסיסים ונראה מגוחך

תפקיד מכונת האכלה היא לחסוך בזמן ההפסקה, וזו גם דוגמא ליוזמה אישית. יחד עם זאת , המכונה גם מזיקה לאדם לעיתים.

ליצור תפוקה יותר גדולה,כדיי לא לבזבז זמן, לא מתייחסים לאדם.

מכונת ההכלה מבטאת את הקידמה שבעצם אין למחשבות ולרצונות של העובדים ,ותוך כדי חוסכת זמן ולכל דבר יש את הזמן היעיל שלו

תפקידה של מכונת ההאכלה  היא לגרום לפועל להפיק תפוקה כמה שיותר בזמן קצר .ולהשתמש בידיים  לעבודה גם בזמן ארוחת הצהרים  כלומר יש שליטה על  הזמן של הפועל .

הסרט עוסק במפעל שתפקידו מקסימום תפוקות ביחס לזמן, מכונת האכלה מיועדת לחסכון זמן, שכל העובדים יוכלו באותו קצב, אוכל מדוד. הכל לטובת החברה

מבטאת את הקידמה, האדם – העובד  “נותר בצל” , ליצור תפוקה יותר גדולה,כדי לחסוך ולא לבזבז זמן.

המכונה בעצם באה לטובת המעסיק כדי למצוא עוד זמן לעובד כדי לעבוד ולא לפספס זמן אפילו בהאכלה אך מתברר כי היא לא עושה עבודה נאמנה

תפקיד המכונת הוא לקצר את ההפסקות, ולגרום לעובד לעבוד ביעילות יותר

יחד עם שמואל דהן ת״ז: 039617311

מכונת האכלה כמוטיב נוסף של הזמנים -נושא הסרט, יש פה הקצבה לזמן האכלה – מכונה מריצה מהר ולא מאפשרת לאכול באופן מכבד וזאת במטרה למקסם תפוקת המפעל!
כלומר מוטיב הזמן מבטא שליטה על זמן העובד!!

מכונת ההאכלה היא להראות את האבסורד של הניכור וחסכון הזמן על חשבון האדם- זו האבסה כמו פיטום שגורמת להשפלה

תפקידה של מכונת ההאכלה הינו חסכון בזמן וניצול זמן העבודה על חשבון העובדים, מניעת בזבוז זנן ואנריגה שבהפסקת האוכל.

תפקידה של מכונת ההאכלה הוא לחסוך בזמן מנוחה לפועל ולמקסם את תפוקת המפעל בזה שתאכיל אותו בזמן העבודה ולא לקחת הפסקה לצורך האכילה. היא קשורה למסר של הסרט בכך שלא אכפת מכבודו של הפועל הפשוט אלא רק מהאינטרסים של מנהל המפעל.

תפקיד מכונת האכלה היא לחסוך זמן ומפעל ,לייצר ולהפיק יותר ובכ פחות לאפשר לעובד להיות עצמי .

כשבעצם כך רואים את ההשפלה שנגרמת לעובד.

תפקידה של מכונת האכלה לוותר על זמן ההפסקת אוכל ולהגביר את תפוקות העבודה בכך שהעובד יאכל תוך כדי העבודה מבלי להשתמש בידיו.

תפקיד מכונת ההאכלה היא הצגת המכונה “במרכז”, קיצור זמנים תוך חוסר התחשבות בפועל הקטן. היא מתקשרת לנושא הסרט בהצגת הרצון במיסקום תפוקות האדם ביחס לזמן.

תפקיד מכונת ההאכלה למקסם את תפוקת העובד לכמה שיותר בפחות זמן. עם הפעלתה רואים שרק המכונה היא במרכז ולא האדם.

מכונת האכילה היא לטובת המפעל לא מתייחסת לרגשות של אנשים .

צריך לעמוד בקצב המכונה למנוע  בזבוז זמן ואנרגיה תפקידה של מכונת האכלה מקסימום רווחים במינימום זמן

מטרת המכונה היא צמצום הזמן וחסכון בזמן.

צמצום וחיסכון בזמן

צמצום וחיסכון בזמן

מטרת המכונה היא עוד אלמנט של שליטה על הפרט והזמנים. לעובד הקטן אין שליאה על כלום

תפקיד מכונת האכלה בסרט מטרתה לחסוך בזמן ארוחת הצהריים באמצעות תהליך האכלה ע”י המכונה והכל כדי לחסוך בזמן העובד

תפקיד המכונה לחסוך בזמן הפסקת הצהריים . המצאתה קשורה ליוזמה אישית על ידי פיתוחה .

למנוע מהעובד לעזוב את פס היצור להיות משועבד לעבודה

מכונת אכילה מראה קיצונית של תקופת התפתחות ומרדף אחרי פיתוח תעשייתי. מטרתה להאכיל את העובד במהירות ובכך לחסוך זמן הפסקה שלו. שוב פעם אנו רואים איך נלקח מבן אדם כל שיקול דעת חופש ברירה מכיוון שמכונה דוחפת לפיו של העובד אוכל לפי הסדר של הצלחת בלי קשר לרצונו לאכול את המאכל כזה או אחר

מכונת ההאכלה באה במטרה לנסות להרוויח עוד זמן עבודה כדי לייצר הספק גדול יותר  ל

מכאן הגיעה המוצר שהוצג למנהל המפעל. היא למעשה מתחזקת את העובד מאכילה אותו ובכך מייצרת קיצור זמנים של האוכל אבל מגדילה את זמן שהוא יעבוד בו.

תפקידה של מכונת האכלה לחסוך בזמן ולייעל את העבודה על חשבון העובד ובריאותו והיא קשורה לנושא הסרט אשר מדבר הזמנים המודרניים ועל ניסיון בלתי פוסק לרדוף אחרי השעון ולהתייעל

תפקידה לחסוך בזמן ולהרוויח זמן עבודה.

מיצוי זמנו של העובד. רק עובדה!

מכונת ההאכלה באה לחסוך בזמן ירקר של המנהל כלומר אם לא ניתן הפסקה לעובד ונאכיל אותו תוך כדי עבודה       ” כולם ירויחו ” – העובד תמיד יעבוד גם בזמן ההפסקה .

לייעל את זמן העבודה והתפוקה של העובדים אל מול ההפסקה

מטרתה לחסוך זמן למנהל העבודה ולמצות  העובד עד תום, יעול.

מכונת האכלה חוסכת זמן והעובד מנוצל בהתאם

חיסכון הזמן

איין אפשרות לבזבז זמן על מנת שהעבודה תהייה אפקטיבית  אך מצד שני מדכא את העובד איין מנוחה,ניצול הזמן על חשבון העובד

לחסוך בזמן של ההפסקה שהאדם צריך, מה שפוגע באדם ובצרכיו האנושיים.

תפקידה של מכונת ההאכלה הינו חסכון בזמן וניצול זמן העבודה על חשבון העובדים

חיסכון בזמן, לספק צורך בסיסי לעובד בזמן קצר ביותר כדי שיוכל להמשיך לעבוד.

להמחיש לצופה את הרצון להתקדם בפן הטכנולוגי ולחסוך בזמנים לצורך התייעלות. כמובן שבסוף זה מתברר כדבר לא טוב.

מכונת ההאכלה מהווה נק’ שיא בטירוף של חיי המפעל,היא ממחישה את האבסורד הקיים במפעל, לכאורה חיי העובד צריכים להיות חיים מאושרים, הרי הוא מתפרנס יפה ויכול לכלכל את משפחתו בנחת, אולם בפועל, הטירוף במפעל חזק  כל כך שאפילו לאכול ארוחה בנחת אין פנאי

מכונת האכילה מדגישה את הצורך בקידמה להראות לנו שלמעשה לחיי אדם יש תחליף ויש מי שיחליף אותם בסוף ועימוד בקצב העבודה.

למחצה כי יש קריינות ושומעים את הבוס מדבר ודוחק באנשיו לעבוד

הסרט חצי אילם, רוב המסר הוא מסר שמועבר בתנועה ללא מילים אך יש לא מעט מלל על ידי המנהלים ודמויות המשנה.

הדמות המרכזית מעבירה מסר בתנועה בלבד.

יש מעט מלל כך שרק חלקו אילם

בגלל עוצמת הסצינות גם כאשר אין מלל ניתן לומר שהוא אילם

למרות שישנם קטעים בהם יש מלל

מדובר בסרט שהוא אילם עם מעט מאוד דיבורים. ניתן לראות שצאפלין שהוא הדמות המרכזית שותק.

בבסיס הסרט אילם, הדיבור נשמע רק דרך המכונות, ההקלטה שנשמעת, לאנשים אין משמעות ולמכונות יש משמעות, לכן הסרט אילם.

הסרט הוא אילם, אך יש שימוש בדיבור רק דרך מכונות או וידאו. אין דיבור ישיר

לפי דעתי זה  זה סרט אילם מכיוון שכל המסר של הסרט מובא בתנועות, במוזיקה , הדיבור בסרט מופיעה  רק דרך המכונה  דרך ההוראות .

מדובר בסרט אילם למחצה

זהו סרט אילם, מלווה בקטעי דיבור מעטים וקצרים, במיוחד כאשר מפרטים את יתרונות מכונת האכלה, הסרט מדבר דיבור רק דרך המכונה, כמו של המנהל לעובדים.

הסרט לא בדיוק סרט אילם.השחקנים לא מדברים.שומעים רק את המנהל ורעש המכונה

הסרט הנ”ל הינו חצי אילם מאחר ודמות מרכזית לא מדברת כלל רק ע”י תנועה אולם דמויות צד מעבירות מילה פה מילה שם

מדובר בסרט אילם בחלקו.

הסרט בכל האינטראקציות של כולם בין כולם הוא אילם.
והדיבור בסרט הוא רק דרך המכונות, הא מדבר רק דרך המכונות- דרך הוידאו דרך ההוראה.

חצי אילם

רק המכונות “מדברות”

הסרט נחשב סרט אילם. ישנו דיבור רק דרך המכונות. אין דיבור ישיר בין אנשים.

הסרט אילם אך מדבר רק כשהדיבור עובר דרך מכונה/ווידאו/ או בהעברת הודעות …. אין דיבור ישיר

הסרט בבסיסו הינו סרט אילם. ישנן מספר חריגות של דיבור כאשר הוא נעשה באמצעות המכונות/מצלמות המשמשות כמתווכים.

אכן משתקף שזהו סרט אילם . המלל הקיים הוא חסר משמעות לעומת האילמות שבסרט. הדיבור נעשה דרך המכונות ולא באופן אנושי של דיבור ישיר.

הסרט היא סרט חצי אלם הכל בתנועות ומוסקה המנהלים מדברים רק בזמנים בדרך הוידאו

הסרט חצי אלים, כי יש הרבה מלל

דרך הווידאו רק כשניתנים הוראות סרט אילם אין דיבור ישיר רק בין הבוס לממציא המכונה הדיבור מתבצע

הסרט אילם למחצה. יש קטעים שיש בהם מלל.

ניבה אלוק ואוריה ביטון

סרט אילם .ניתן להבין את המסר גם ללא מילים  .המעבירות את המסר על ידי הפעלתם האדם לא מדבר אלא המכונות

לדעתי לא מדובר בסרט אילם אלה בגיבור שבוחר חהיות אילם ולהביע את תחושותיו על ידי תנועות

הסרט אילם בחלקו שכן ישנם קטעי דיבור קצרים

מדובר בסרט אילם . הוא מלווה בקטעי דיבור קצרים דרך המכונה . אין דיבור ישיר וצ’פלין שותק .

בבסיסו סרט אילם אבל זה סרט אילם שכולו מלים במובן זה ששפת הגוף של הגיבור והשחקנים כולה מלים וכן המוזיקה

בעיקרו מדובר בסרט אילם מכיוון שרוב הקונפליקטים של גיבור עם הסביבה מיוצגים  באמצעות פנטומימה אך עדיין מסרים של מנהל או הסברים על מכונה המיועדים להדגיש פיקוח והתפתחות תעשייתית  מועברים באמצעות דיבור

חלקית מאחר ובחלק מהמקומות שומעים את הבוס מדבר ודוחק באנשים למרות שכל דילמות העובד מוצגות בצורה אילמת ( פנטומימה)

הסרט הוא אילם, אך יש קטעים של משפטים קצרים ועדיין אפשר להבין גם ללא מילים

הסרט בגדול אילם.

יש קטעים ששומעים את המנהיג הבוס מדבר משפטים קצרים.

אך אם  ניכנס לעומק הדברים- הסרט ממש לא אילם נותן מידע ומציג דילמות עובד מובנות לחלוטין

רב הסרט אילם למעט נק’ מסויימות.

חוזקו של הסרט בשתיקתו

חצי אילם , אומנם הדיבור מועט מאוד אבל לפי תנועות הגוף ניתן להבין הכול

לדעתי מעל 50 % הסרט הוא אילם

לא בהכרח אילם, אולי למחצה

ישנה קריינות מועטה אך גם המסר שמועבר מעיד על כך שניתן להבין ללא מילים

כן ניתן להבין את המסר ללא מילים האדם אינו מדבר אלא המכונות מדברות

סרט חצי אילם

ברובו הסרט הוא אילם, ללא מילים, אפשר להבין את המסר גם ללא המילים.

הסרט אילם בחלקו שכן ישנם קטעי דיבור במהלכו.

מעט אלים בגלל שרואים את הלחץ והתנועות של המעסיק כלפי העובדים.