הצריף הרעוע ופת הלחם והעבודה באופק

הצריף הרעוע לחם כשהאישה מציגה זאת כמושלם

הגרסה השלישית לגן עדן היא הזוגיות של צפלין עם בת זוגו בבית הרעוע והמפורק, יחד עם זאת בגלל שצפלין נמצא בבית הזה עם אהובתו אז הוא מתייחס אליו כגן עדן.

בביקתה הכל רעוע והוא חוטף מכות מכאן ומכאן אך למרות זאת האישה מרוצה ומציגה זאת כמקום מושלם

הבתקה מתפרקת ובמצב רעוע, ולמרות כל המכות שהוא חוטף ושהכל מתפרק הוא שמח מהמצב בו הוא נמצא יחד עם אהובתו, בת זוגתו והדבר נראה לו כגן עדן.

הגרסה השלישית של צ’פלין לגן העדן היא הבית הקטן הרעוע והמתפרק, יחד עם הנערה,בת זוגו. וזה מתאים ומספיק לו. הוא מאוד מרוצה מזה.

הגרסה השלישית היא שגן עדן שלו הוא העבודה והרצון והזריזות ושברור לו שהעבודה היא שלו.

הגרסה שלישית של גן עדן הוא בבית הרעוע והנשבר כל רגע משהו. בשבילו זה גן עדן. אנחנו מדברים ההרגשה שלו. קצת אוכל , נערה גג . מתחבר ל”איזה הוא העשיר השמח בחלקו , מצד אחד הוא שמח …. אבל מציאותי שרואה בעיתון שפותחים את המפעל אומר לה: עכ.שיו  תהיה לנו בית אמיתי.

הגרסה השלישית מדבר על הצריף על העבודה שם, הרצון, והההבנה שהעבודה שייכת לו

בס”ד

הגירסה השלישית של צ’פלין ל”גן עדן” זהו הבית המיוחד למרות שהוא רעוע במיוחד הוא נמצא עם מי שהוא אוהב והעבודה שלו שהוא הולך אליה בשמחה ואפילו את הרגע המיוחד שהיה לא הוא עוצר ויוצא לעבודה.

הגירסא השלישית לגן עדן היא הבקתה הרעועה שבה יש לו מקום משלו עם קורת גג, שולחן ומקום לשים בו את הראש ואפילו בריכה קטנה שאפשר “לקפוץ ראש” בבוקר

“גן העדן” של צ’פלין הוא הבית, הצריף הרעוע שהוא נמצא בו מאושר וגם העבודה שהוא יוצא אליה בשמחה.

הגירסה השלישית שהנערה מצאה בית רעוע, שהכל מתפרק. אבל הוא שמח בגלל שהוא נמצא עם אהובתו

הגרסה השלישית של צ’פלין לגן העדן היא הבית, הצריף הרעוע והמתפרק, יחד עם בת זוגו. זה מספיק לו והוא  מרוצה מאוד מזה.

לחיות ביחד עם הבחורה בבית משלהם אפילו שהוא רעוע מאוד . צ’פלין מרוצה מאוד .

הבקתה הרעועה מצד אחד אבל מצד שני החיים עם אהובתו

גרסה שלישית לגן עדן הם חיים בבית הרעוע והמפורק אך אך אין חשיבות לכך בכלל שכן האושר הוא החיים עם בת זוגו והעבודה אליה הולך כל בוקר

צ’פלין מצא את גן העדן בצריף הרעוע עם אהובתו,שמח בחלקו

הזוגיות ומגורים בבית ישן והרוס אך הוא שמח כי הוא עם אהובתו

גן העדן מתאפיין במקום שמכיל עבורו את שלוות הנפש, הרוגע וההנאה לצד אשתו .גם אם הצריף רעוע הוא נחשב למקום טוב כמו גן עדן

גן העדן מתאפיין במקום שמכיל עבורו את שלוות הנפש, הרוגע וההנאה לצד אשתו .גם אם הצריף רעוע הוא נחשב למקום טוב כמו גן עדן

גירסה השלישית של צ’פלין לגן עדן. –
הבית שעל אף שהינו רעוע, צריף, הוא בעל ערך רב, טוב ומיוחד עבורו, מאחר וחי לצד אשתו , המקום למעשה מעניק לו שלוות נפש.

הגרסה השלישית של צ’פלין לגן עדן היא בבית ישן ורעוע אך עם אהובתו ולכן הוא מאושר, שמח בחלקו.

הגירסה השלישית מוצגת לנו עי כך שצפלין נמצא עם אהבתו בבית שבור אך העיקר עם אישה שאותה אוהב

גן עדן בשבילו זה לחיות עם האישה שהוא אוהב למרות התנאים הקשים של ביתו הקטן הדל אמצעים והרעוע

הגרסה השלישית של צרלי שאפילו הבית רעוע ועומד ליפול הוא מרגיש הכי שמח בעולם עם הנערה שאיתו וכל דבר קטן שיש מבחינתו זה גן עדן .

הגירסה השלישית לגן העדן היא ראיית הבית הרעוע שמבחינתו גן עדן , להקים משפחה ולחיות חיי בורגנות.

הגרסה השלישית שבביקתה הכל רעוע  והוא חוטף מכות,אך עדיין שמח עם בת זוגתו והכל נראה לו גן עדן

הגרסה השלישית של צ’פלין ל”גן העדן” היא חיים משותפים עם אהובתו בבית רעוע הנוטה ליפול.

הגרסה השלישית לגן העדן היא שאמנם הם גרים בבקתה מוזנחת ורעועה אך בפנים יש חום ואהבה בינהם.

יחד עם שמואל דהן ת״ז:039617311

הגרסה השלישית לגן עדן היא חיי הזוגיות של צאפלין עם אהובתו בבית רעוע, מעט אוכל ועבודה עתידית… למרות הכל זה גן העדן שלו

הבקתה רעועה אבל מול זה יש לו אהבה וזוגיות

הבקתה כמקום רעוע  אך למרות זאת האישה מרוצה ומציגה זאת כמקום מושלם

הבית הישן והרעוע, והתנאים הקשים, אך למרות הכל בת זוגו מרוצה ומבחינתו זה מה שחשוב ולכן זה מושלם – מסמל את גן העדן.

מחיה בתוך בית רעוע והרוס, אך משום שהוא עם בת זוגו. הכל נראה גן עדן

לא משנה המקום העיקר החברה והזוגיות, מתאים לסיטואציה הנ”ל

הגירסא השלישית היא הגירסה הצנועה ביותר אין יותר מידי רק םת לחם וצריף רעוע אך בת הזוג ממלא את עולמו

לחיות עם אהובתך בבית רעוע. כל עוד יש אהבה אין צורך בכל החומריות וניתן להסתפק במועט.

מחיה בתוך בית רעוע, בצניעות ובלי יותר מידי מותרות, העיקר שהוא עם בת זוגתו- בחינתו זה מה שמסמל א המושלם

“גן העדן” של צ’פלין הוא הבית, הצריף הרעוע שהוא נמצא בו מאושר וגם העבודה שהוא יוצא אליה בשמחה

הגרסה השלישית לגן עדן צריף קטן ורעוע שנמצא ממש על המים והאשה מציגה אותה ממש כמו וילה בקיסריה בסיפוק רב

גען העדן – צפלין שהוא נמצא עם בת זוגתו במקום שקט שלווה אפילו שצריף הבית ניראה חרוס נחשב למקום טוב עברו.מאושר מפסוט.

הגרסה שלישית לגן עדן זה יציבות בחיים שבא לידי ביטוי בבית אפילו שהוא עלול להתפרק כל רגע, חיים עם בת זוג ועבודה ששייכת לו ונותנת סיפוק

פת הלחם ולגור בצריף הרעוע והעבודה שבאופק.

גן העדן היא הבית הקטן הרעוע והמתפרק, יחד עם הנערה,בת זוגו. וזה מתאים ומספיק לו.

הבית הקטן הרעוע אבל עם מי שהוא אוהב ובעבודה שהוא הולך אליה בכיף

צריף רעוע אשר בעיני האישה הוא מספיק. בנוסף פת הלחם והעבודה.

לאור חזרתי לשירות הצבאי באמצע הסימסטר משלימה כעת את כלל השיעורים המקוונים והשאלות.

ניתן לראות כי הדימוי לגן העדן עבור צ’אפלין הוא המגורים עם בת זוגתו, אהובתו בבית הרעוע.

הזוגיות של צפלין עם בת זוגו בבית הרעוע והמפורק

גן העדן עבורו הוא החיים המשותפים עם אהובתו בבית הרעוע

החיים המושלים למרות הצריף הרעוע וזאת מפני שהוא חי בו עם אהובתו.

אוריה ביטון וניבה אלוק

הגרסה השלישית של צ’רלי צ’פלין לגן העדן הינה המגורים בעוני בצריף הרעוע ולמרות זאת גרסה זאת מוצגת כגן עדן כיוון שהוא אוהב את הנערה

כן, הוא שמח בכל מה שיש לו וכל מה שאשתו מביאה לו מרגיש לו כמו הדבר הכי עשיר בעולם למרות שמדובר בפת לחם ובמים

בוודאי. כמו הצריף הרעוע של צ’פלין כאן אצל ר’ נחמן והמעשיה שלו הם בדיוק אותו דבר. גן עדן מציאותי.

התם הוא “עשיר השמח בחלקו”, הוא בוחר להיות שמח במה שיש לו ולראות את הטוב שבדברים. יחד עם זאת,נראה כי הוא לא שמח בחלקו ממש,שכן הוא מדמיין מיים שהם יין ולא באמת שמח שיש לו מים, כלומר הוא מדמיין שיש לו את הדברים האלה, הצורך והרצון בדברים קיים אצלו( הוא מצליח לספק לעצמו)

כן. התם הוא עשיר השמח בחלקו. הוא היה מתענג מאוד מהלחם והמים והרגיש כאילו הם דברים אחרים, והיה שמח בהם מאוד.

בס”ד

התם הוא “עשיר השמח בחלקו” – המעט שיש לו, שקיים אצלו הוא מדמה אותו להכי הכי הכי, הוא מתענג מדברים הכי פשוטים ומדמה אותם להכי מיוחדים ושמח בהם מאוד.

“עשיר השמח בחלקו” – התם הוא איש שמכל דבר שהוא מכניס לפה, פעוט שככל שיהיה הוא מדמה אותו למשהו אחר מיוחד בטעמו והכי הכי. שמח ומאושר במה שקיים בעזרת המחשבה, הדמיון למשהו אחר.

צרלי צפלין מראה את השמחה שלו במה שיש לו. שמח בבית הרעוע ובארוחות שלו,אפילו כשהכסא נשבר לא נשברת רוחו..

צרלי צפלין מראה את השמחה שלו במה שיש לו. שמח בבית הרעוע ובארוחות שלו,אפילו כשהכסא נשבר לא נשברת רוחו..

צרלי צפלין מראה את השמחה שלו במה שיש לו. שמח בבית הרעוע ובארוחות שלו,אפילו כשהכסא נשבר לא נשברת רוחו..

התם בסיפור של רבי נחמן הוא עשיר השמח בחלקו.

צ’פלין רוצה להיות עשיר השמח בחלקו, אבל לא באמת מצליח..הוא לא מצליח להתנתק מהקשיים ולהשתחרר ,כשהוא קורא בעיתון על עבודה הוא נדחף שוב לצאת למהגן עדן”

התם שמח בחלקו, הוא דמיין את כל הדברים שנתנה לו, והיה שמח בהם

בהחלט. הוא שמח בכל מה שיש לו וכל מה שבת זוגתו מביאה לו מרגיש לו הדבר המושלם והעשיר בעולם למרות שמדובר בפת לחם ובמים

התם הוא אכן עשיר השמח בחלקו . הוא היה שמח ומרוצה מכל מה שאשתו נתנה לו לאכול ולשתות .

התם הוא העשיר השמח בחלקו מפת לחם ומים מייצר מחשבה של אוכל משובח ובכך נשאר מאושר ועשיר ושמח בחלקו

התם שמח בחלקו כי הוא לא דואג הכל מגיע אליו  ומיצר מחשבה שהוא תמיד מאושר ועשיר

כן הוא שמח מאוד בחלקו. יש לו אישה שהוא מאושר אתה . הדברים מגיעים אליו מה שיוצר אצלו שלוות נפש וזה מוביל לחוויית האושר והסיפוק שלו

הכן כן התם שמח בחלקו וצפלין מדמיין שיש לו את המים והלחם וזה הכי טוב שיש מבחינתו

אכן הוא שמח בחלקו ובמעט שיש לו ,יש לו אישה בית אוכל ולו דל אבל אלו הדברים שעושים אותו מאושר

התם שמח בחלקו גם אם מקבל מעט לחם ומים בדמיונו הוא מדמיין שזה בשר ויין העיקר שיש לו קורת גג אישה שהוא אוהב וזה עושה אותו מאושר

צפלין מראה את השמחה שלו במה שיש לו,הוא שמח בבית הרעוע ובארוחות שלו

התם הוא כביכול עשיר השמח בחלקו, אך לא. הוא לא מסתפק במה שיש ו”עף” על כנפי הדמיון. מדמיין דברים

אחרים.

התם הוא אכן העשיר השמח בחלקו, מבחינתו מה שיש לו הוא לא צריך יותר מזה.

יחד עם שמואל דהן ת״ז: 039617311

בהחלט! התם הגיע להבנה שיכול לשמוח באמצעות שכלו, בראייתו את המציאות.

אע”פ שבמציאות זה מים ולא יין, הוא שמח במים כאילו היו משקה מיוחד וטעים במיוחד.

התם שמח בחלקו ויודע שהחלק שיש לו הכי טוב עבורו

התם שמח בחלקו. ופנוי לחשוב על דברים חיוביים

הוא מתענג מהדברים הכי פשוטים ושמח בהם מאוד.

הוא בוחר להסתכל על חצי כוס המלאה ולראות את הטוב ולא את הרע.

אכן, מה שהוא מקבל מאשתו, אפילו מובר בפת לחם ניראה כאילו הוא מקבל את כל מה שהוא צריך.

ממש ככה בהמשך לגירסא השלישית שלו לגן עדן אכן כל מה שבא על ידי בת הזוג לא מ’נה כמה זעום הוא כמו פת לחם זה מבחינתו עושר ועולם ומלואו

כןץ הוא מרגיש מסופק אפילו מהמועט ביותר.

כן. הוא מרגיש מסופק אפילו מהמועט ביותר.

כן, ההסתפקות במועט גורמת לו להרגיש עשיר

שמח בחלקו למרות המועט

כן שמח בחלקו למרות הדלות, בעינייו זה עונה על כל מבוקשו

התם הוא שמח בחלקו למרות שיש לו רק פת חרבה (ושלווה בה)הוא מרגיש שיש לו הכל

צפלין שמח בחילקו מאושר במה שיש לו מסתפק במועט הוא מרגש לא חסר לו כלום .

בהחלט כן, הוא שמח מכל מה שיש לו ומרגיש עשיר עם זה

כן התם הוא עשיר ששמח בחלקו כל דבר שיש לו ומביאים לו הוא שמח ממנו.

התם הוא עשיר השמח בחלקו מסתפק במועט במה שיש לו ומרגיש מאושר.

כן – התם הוא “עשיר השמח בחלקו”

כן, הוא שמח בחלקו למרות העוני

אכן כן והוא שמח בכל מה שיש לו מפיק את המיטב ממנו

בהחלט, התם הוא עשיר ושמח. הוא מתענג על המים והלחם.

כן, ניתן לראות כי הוא מעריך ומוקיר גם את הדברים הכי פשוטים וטרוויאלים שיש.

כמו שאישתו, אהבת חייו מביאה לו סהכ פת לחם – הוא מרגיש בעניים

הוא מעריך את הדברים הפשוטים מתענג על המים והלחם ומפיק את הטוב מהדבר הפשוט והמינימלי שיש לו

כן, התם שמח בחלקו, נהנה מהפשטות

צרלי צפלין מראה כי הוא שמח בבית הרעוע ומהפשטות.

אוריה ביטון וניבה אלוק.

כן . התם הוא “העשיר השמח בחלקו” כמו צ’רלי צ’פלין והצגת חייו בצריף רעוע ובעוני כגן עדן

הדמיון הינו ששניהם רואים את העולם באופטימיות וחושבים בצורה חיובית. התם חושב שהלחם הוא הבשר הכי טוב והמים הם היין הכי טוב. והסיפור בבקתה הם יושבים ואוכלים נעל .

הדמיון בין הסיפורים הוא שבשניהם הם רואים את את חצי הכוס המלאה, הם מסתפקים במועט שבשבילם זה די והותר. לשניהם אין אמצעים אך עדין הם מצליחים לראות את הדברים בצורה החיובית ביותר.

שניהם רואים את הטוב

הדמיון מתבטא בכך, שהדמויות אופטימיות ומסתפקות במועט , ואף נהנים ומרוצים – התם וצ’פלין .

הדמיון בין סיפורי התם ולבקתה לסיפור הנעליים הוא בראייה האופטימית, ההסתפקות במועט.

הסתפקות במועט ויצירת חיוביות

ההסתפקות במועט

האופטימיות יכולה להוביל לאושר . כשנהנים גם מהדברים הפשוטים. חשיבה חיובית יוצרת עבורם מציאות טובה

הדימיון בין סיפורי התם והבבקתה לסיפור הנעלים זה האופטימיות וההסתפקות במועט, כי חשיבה חיובית יוצרת מציאות חיובית

בשני המקרים משתקפת תמונה אופטימית , שמחה במה שיש ומנסה להנות למרות הכל.

הדמיון הוא ששניהם רואים את העולם, החיים בדרך אופטימית וחיובית ומסתפקים במה שיש

הסתפקות במועט והכרת הטוב

הדמיון בין הסיפורים הוא שבשניהם הם רואים את את חצי הכוס המלאה, ומסתפקים במועט.

הדימיון הוא ששניהם רואים טת העולם בצורה חיובית ולא באמת מעניין אותם מה יש להם כי כל מה שזה יהיה יעשה אותם מאושרים ומלאים כאילו זה עושר מירבי בחיי פאר

שניהם מסתפקים המועט ומרגישים מאושרים

צניעות והסתפקות במועט ומרגישים מאושרים

למרות שהשחקן השני לקח את החלק העליון של הנעל צ’רלי אוכל את הסוליה בעונג רב כמו מנת גורמה של דג ומוציא את המסמרים כמו אדרות של דג ואת השרוך כמו ספגטי מתענג מאוד על מנת הגורמה ושמח במה שיש לו כמו בסיפורים האחרים שהם שמחים במה שיש להם

הדמיון בין סיפורי התם לביקתה לסיפור עם הנעליים בעצם השנים מאוד אופטמים מסתפקים במועט ומאושרים במה שיש להם.

הדמיון הוא ששיניהם אופטימיים ומרוצים ומסתפקים עם מה שיש להם

כולם רואים וחושבים באופן אופטימי ומסתפקים במה שיש להם ושמחים בו.

הדימיון בניהם-ראייה אופטימית ובאור חיובי בשני המקרים.

שניהם רואים את הטוב

שניהם בעלי אופטימיות, רואים את הטוב בכל דבר ושמחים בחלקם.

שניהם מסתכלים על החצי המלא של כוס רואים את הטוב שבדברים

שתי הדמויות אופטימיות, מסתכלות על חצי הכוס המלאה ורואים את הטוב.

שניהם רואים רק את הטוב, חושבים בצורה אופטימית.

אוריה ביטון וניבה אלוק

המוסד שמיוצג בסצינות הריקוד היא תעשיית הבידור

הגורם שמציג את הריקוד קשור לתחום הבידור והתרבות

כרוקדת בחוץ הדבר מסמל חופש, כשרוקדת בפנים זה כבר כאילו עובדת בתעשייה , לא חופשי . המוסד הוא תעשיית הבידור.

ריקוד הבחורה בחוץ מסמל את החופש וזאת בניגוד לריקוד שלה בפנים – במקום העבודה. המוסד המיוצג הוא תעשיית הבידור בעולם .

ישנם גם כאן שימוש מטאפורה בריקוד חוץ כעולם חופשי ואילו ריקוד בפנים זה מאולץ ועולם התעשייה של עולם הבידור כדי לשרת אחרים ויש בו אילוץ

הריקוד בחוץ- מסמל את העולם החופשי, בעוד הריקוד בפנים מייצג את עולם התעשייה. המוסד המיוצג הוא תעשיית הבידור.

הריקוד מחוץ לעולם מסמל את החופש ואילו הריקוד בתוך העולם מסמל את הלא חופשי שמייצג את תעשיית הבידור.

ריקוד בחוץ  מסמל  חופש לעומת עבדות של העידן התעשייה ובידור בזמנים מודרניים

תחום התרבות והבידור

קשור לתחום הבידור והתרבות

עולם הבידור והתעשיה

המוסד הוא תעשיית הבידור והריקוד בחוץ מסמל את החופש השמחה ובמקום העבודה ההיפך

הריקוד בחוץ מסמל את החופש לעומת הריקוד בפנים אשר מסמל את מקום עבודתה.

המוסד שמיוצג הוא תעשיית הבידור.

המוסד המיוצג מסצינות הריקוד הוא עולם התרבות והבידור.

אוריה ביטון וניבה אלוק