בית הקולנוע ממוקם במרכז הכיכר הראשית לצד הכנסיה. זה משקף את היחס באותה תקופה לקולנוע.הרצון לשלב בין השניים.

זה מראה לנו את היחס והחשיבות לקולנוע, שהקולנוע נמצא בכיכר הראשית ליד הכנסיה במרכז העיר, כמו החשיבות במאמר למרכזו של עולם שזה אבן השתייה.

הכנסיה והקולנוע נמצאים המרכז חיי העיר בו מודגשת החשיבות של מקומות אלו.

הקולנוע במרכז העיר ומעיד על החשיבות לגבי הקולנוע

הכנסיה נמצאת במקם מרכזי , במרכז העיר, מקום שנגיש לכולם, משקף מקום עם רוחניות, כמו מקומה של אבן השתייה הנמצאת בלב ליבו של בית המקדש.

לקולנוע יש חשיבות רבה ולכן הוא ממוקם במרכז חייהם של התושבים במרכז העיר

הקולנוע והכנסיה ממוקמים במרכז העיר, שמעיד על החשיבות של מקומות אלו- מרכזיים.

הקולנוע נמצא במרכז העיר קרוב לכנסייה, מראה על חשיבותו הרבה

הכנסיה ממקמת במרכז הכיכר ולצידה הקולנוע. בא לשקף לנו שהקולנוע תופס מקום משמעותי ומכובד ככנסייה

הקולנוע והכנסיה ממוקמים אחד ליד השני ובמרכז הכיכר, מעיד על משמעות רמה שיש לבית הקולנוע כזה כמו של הכנסיה

מבנה הקולנוע ממוקם במרכז העיר כמו הכנסיה. משמעות הדבר כי לשני מבנים אלה משמעות מרכזית בחיי הקהילה.

בית הקולנוע והכנסייה ממוקמים במרכז הכיכר הראשית

ניכר כי חשיבותו של בית הקולנוע באותה עת הייתה רבה

גם כנסייה וגם בית הקולנוע ממוקמים במרכז העיר במעגל הפנימי ביותר  ולכן נוצר קונפליקט  שבא לידי ביטוי בתחרות על מקום הקדוש דבר שבא להדגיש חשיבותו של קולנוע

הכנסייה ובית הקולנוע ממוקמים במרכז העיר ומעצם מיקומם הפיזי, זה מעיג על המיקום המרכזי של שני המקומות הללו בחיי התושבים.

הכנסיה והקולנוע נמצאים צמוד זה לזה ושניהם בכיכר המרכזית ניתן להסיק כי זה בשל היותם עמוד תווך ורצון לשים אותם במרכז באותם ימים

הקולנוע והכנסייה נמצאים במרכז העיר. כאשר הקולנוע מהווה איום וסכנה על הכנסייה מאחר והקולנוע הוא מקום בילוי והנאה נול הכנסייה המבטאת את הדת, העבודה, האחראיות. וזהו הקונפליקט של הנאות החיים מול הדת

1. הכנסייה ממוקמת במרכז העיירה . גם בית הקולנוע נמצא במרכז העיירה. אבל לא ברור מה היחס ביניהם.  גם הכנסייה וגם בית בקולנוע נמצאים במרכז העיירה. הם מקומות מפגש והתכנסות של התושבים, מפגש קהילתי ותרבותי. בהשוואה לטקסט החז”לי על ירושלים: בסרט יש שלושה מעגלים :במרכז יש את הכנסייה ובית הקולנוע. מסביב יש כיכר ומסביב לכיכר יש את העיר כולה. הדבר המרכזי הוא הדבר “הקדוש” לתושבי העיר: הכנסייה והקולנוע. והרצון הוא לשלב ביניהם.

הקולנוע והכנסייה הם מקומות מרכזיים ומשמעותיים .שניהם מקומות דומיננטיים

היחס לקולנוע משתקף ממיקום בית הקולנוע. בית הקולנוע ממוקם במרכז הכיכר הראשית לצד כנסיה שהיא כשלעצמה אובייקט מרכזי באותה חברה ומביע את הרצון או השאיפה לשלב בין הדת להווי.

הקולנוע והכנסיה ממוקמים במקומות מרכזיים, דבר המעיד על חשיבות מקומות אלה .

במרכז. מסביר על חשיבותו בעיני הסביבה

שניהם ממוקמים במרכז, זה מבטא את המרכזיות של הקולנוע בעיירה. שהכל סובב סביב הקולנוע

הקולנוע והכנסייה ממוקמים במרכז העיר ,בשני המקומות נהגו התושבים להיפגש ולהתקהל בהם בשני סוגים של מפגשים אחד דתי והשני תרבותי. בהשוואה לטקסט החז”לי על ירושלים: בסרט יש שלושה מעגלים :העיר הרחבה ,הכיכר ובמרכז יש את הכנסייה ובית הקולנוע. מכאן שהדבר המרכזי והקדוש בעיני התשבים הם הכנסייה והקולנוע.

הכנסיה ובית הקולנוע ממוקמים במרכז העיר, דבר שמעיד על המקומות אלו כמקומות חשובים ומרכזיים.

יחד עם שמואל דהן ת״ז:039617311

ממוקמים בצרכז העיר. מרכז העיר מסמל שמקומות אלו הם חשובים ויש לתת להם חשיבות

הפעמון נמצא ביד של הכומר בתוך הכנסייה. הפעמונים האחרים מחוץ לכנסייה.

במרכז יש את הכנסייה. מסביבה יש כיכר ומסביב לכיכר יש את העיר כולה.

יש שלושה מעגלים. גם הקולנוע וגם הכנסייה נמצאים במרכז

בית הקולנוע ממוקם ליד הכנסיה במרכז העיר היחס ביניהם ששניהם במרכז ושניהם חשובים .

הכנסיה ממוקמת ליד בית הקולנוע במרכז הכיכר. הקירוב בין השנים במיקומם במרכז משקף את החשיבות של שניהם.

הכנסיה והקולנוע ממוקמים יחד בכיכר במרכז העיר. הקירוב בין שניהם משקף את חשיבותם.

במרכז הישוב נמצא הבית קולנוע להראות את החשיבות שלו בעיני האנשים.

היכן ממוקמת הכנסיה? בית הקולנוע?

הכנסיה ובית הקולנוע ממוקמים במרכזה של העיר, דבר המעיד על חשיבותם בחיי הקהילה. היחס ביניהם הוא בין חיי הקדושה והפרישות לבין הנהנתנות וזה מתאר קונפליקט.

הקולנוע ממקום במרכז העיר ליד הכנסיה וזה משקף את חשיבותו- דת לצד תרבות

בסמוך אחדל שני להראות את חשיבותו של הקולנוע הלא פוחתת מהדת

הכנסיה והקולנוע נמצאים המרכז חיי העיר בו מודגשת החשיבות של מקומות אלו.

הקולנוע והכניסייה ממוקמים אחד ליד השני במרכז העיר, דבר המראה על חשיבות המוסדות של דת ותרבות

הכנסיה ובית הקולנוע נמצאים במקם מרכזי,דבר המראה על חשיבותם הרבה לתקופה.

הכנסיה נמצאת במרכז העיר, מקום משקף מקום עם רוחניות, כמו מקומה של אבן השתייה שנמצאת בליבו של בית המקדש.

הגיבור הוא הילד. הקונפליקט הוא חיפוש השייכות , מחפש דמות אב. יוצר קשר עם הסביבה – יחסי הגיבור לגיבורי משנה הם יחסי חיבור. מנסה להתחבר ולעזור להם.

הילד הוא הגיבור. הקונפליקט בין הכנסייה לקולנוע , בין שני עולמות מנוגדים.

הילד הוא הגיבור , הילד נמצא בקונפליקט בין מה שהוא אוהב  -הקולנוע  לבין החיים עצמם הקשים . הגיבור יוצר קשר עם המבוגרים בסביבתו נראה שהוא יודע מה קורה סביבו אבל מעדיף את הקולנוע,

אמו מנסה לנתקו מהקולנוע אך נראה כי ללא הצלחה

הגיבור בסרט הוא הילד. הילד מנסה להתחבר עם המבוגרים סביבו. אביו שנהרג במלחמה מוחלף ע”י מפעיל הקולנוע. בעזרת הסרטים הילד מתנתק מהסביבה וחיי את חייו בסרטים.

הגיבור לפי דעתנו הוא הילד והקונפליקט שלו הוא בין אהבה שלו לסרטים ואהבתו לאלפרדו לבין חוקיה של אמו

הקונפליקט מבטא את הכוחות בין הכנסייה לחילוניות

מי שינצח בקונפלקט הוא אהבה לסרטים והקשר בין אלפרדו לילד .

הגיבור הוא הילד. הקונפליקט שלו הוא כיבוד האם וההחלטות שלה שאלו הערכים  מול  הרצונות שלו שהם לראות סרטים ולהיות עם החבר המבוגר החדש שלו שממלא עבורו דמות אב.

הקונפליקט שלו מתבטא בין אלפרדו שנותן לו לצפות בסרטים לבין הכומר שמטיף למוסר. מי שינצח לדעתי יהיה אלפרדו שמאפשר סוג של חופשיות והנאה.

הילד הוא הגיבור של הסרט – הוא מופיע בכל הסצנות ומהווה חלק מכולן.

הקונפליקט הוא בין המציאות הקשה – ואביו שנהרג במלחמה ואפילו לא החזירו את הגופה שלו לקבורה, ובין מקום המפלט – שאותו מייצג אלפרדו שמחבר אותו לקסם שנמצא שם.

עבורו אלפרדו הוא המנצח. הוא בוחר בו ובעולם שהוא מייצג על פני המציאות – שבה נמצאת אמא שלו שגם היא בהכחשה לגבי הגורל של אביו

לייק לדודי

הגיבור הוא ילד שחי עם אימו ואחותו, אביו נעדר מחייו תקופה ארוכה. הם חיים בעוני.                             הקונפליקט שלו הוא חיפוש עצמי ועולמו נע בין אלפרדו שהוא בשבילו כאבא ובין הכומר שמתווה לו דרך דתית. הבחירה שלו היא למעשה בין הקולנוע לדת, הקולנוע “מנצח”, הוא משקר אחרי שהוא גונב את הכסף, מעשן.

הילד הוא הגיבור

הקונפליקט בא לידי ביטוי בין אהבתו של הילד לקולנוע ,לפיתויים ולאלפרדו שמשמש לו דמות אב לביןהמציאות הקשה של חיי יו יו עוני וצער.הוא חי ללא אב תקופה ארוכה ועם צור לרצות את האם. לבסוף הוא מוכרע ומעדיף את מראות הקולנוע והפיתויים שמתלווים.

גיבור הסרט הוא הילד . המצב הכלכלי בביתו קשה והוא סופג כעסים ואלימות מצד אימו . שני הגברים המבוגרים הם אלפרדו והכומר, שמתחרים על דמות אב עבורו, כאשר הכומר מסמל את ערכי – הדת והמוסר ואלפרדו את המתירנות והפנטזיות . בסופו של דבר אימו מנסה להוציא את בנה מהזיקה לקולנוע אך ללא הצלחה

הגיבור המרכזי הוא הילד בסיפור והקונפליקט הםנימי שלו הוא בין הכנסיה לקולנוע שהוא נמשך לקולנוע אך לא מרשים לו ומנסים לכוון אותו לכנסיה מצד הוריו ללא הצלחה

גיבור הוא הילד טוטו והקונפליקט שלו זה רצון ומשיכה לעולם הקולנוע כאשר הוא בעצמו חי חיי העוני ומותוות לו דרך ערכים ודת.

2 הגברים בסרט זה הכומר ואלפרדו שכל אחד מתחרה על דמות אב עבור הילד וכל אחד מסמל דברים שונים שבאים לידי ביטוי בכנסיה וקולנוע ובעצם כמו 2  קטבים בחייו של הילד

בסופו של דבר עולם הפנטזיות  שבא לידי ביטוי בקולנוע מנצח בקונפליקט – ילד נמשך לקולנוע  למרות התנגדות של אמו

הגיבור בסרט הוא הילד

הקונפליקט שבו הוא נמצא הוא בין הכנסייה שמהווה בשבילו מקור פרנסה למפחה, אחראיות ורצינות מול הבית קולנוע המהוה עבור הילד מקום לבילוי והנאה.

ישנם 2 גברים ואמא: האימא מאד קשה ודורשת מהילד להיות רציני ולפרנס. וישנם את הכומר ואלפרדו – את שניהם הילד אוהב אך הוא מעדיף להיות עם אלפרדו מהקולנוע, שם הוא נהנה להיות

הגיבור הוא ילד בשם טוטו. ילד יתום מאב. משפחתו במצב כלכלי קשה. הקונפליקט הוא האהבה של טוטו ל2 מקומות מרכזיים בעיר. האחת מייצג את הזרם החילוני (קולנוע) והשני את הזרם הדתי (הכנסייה).

מהיותו יתום מאב, הוא תופס את הכומר ואת מקרין הסרטים כדמות אב.

בסופו של דבר, טוטו נאלץ בזרם הדתי (כנסיה), אך לאחר מכן הוא חומק לקולנוע.

הגיבור הוא הילד אשר מתמודד עם קשיים מורכבים

הגיבור הוא הילד. הקונפליקט הוא בין המציאות הקשה – ואביו שנהרג במלחמה אותה הוא חווה, ובין מקום המפלט שאותו מייצג אלפרדו  הקולנוע שמאפשר לו לחיות “בגן עדן” שם לכאורה הכל רומנטי ועם הפי אנד.

עבורו אלפרדו ניצח את השיטה.. ולמד כיצד לעקוף את החוויה הקשה של העולם ולחיות בגן עדן. הוא מעדיף לאמץ את הדרך של אלפרדו על פני התמודדות עם החיים והפיכת החיים שלו לנעימים יותר בעבודתו הוא.

הגיבור הוא טוטו הילד והקונפליקט שלו הוא בין החיבה שלו לבית הקולנוע שהוא מקום חילוני לבין הכנסייה שהיא מקום דתי והם המקומות המרכזיים בעיר. המציאות הקשה שאביו שנהרג במלחמה והמצב בבית קשה, גרמו לו ליחס לדמויות מקרין הסרטים והכומר לדמות האב שחסרה לו מאוד.

יחד עם שמואל דהן ת״ז:039617311

הגיבור הוא הילד. אשר מתמודד עם מצב מורכב מאוד. אבין נהרג והוא מתמודד מול מציאות קשה

דמות הגיבור היא הילד שמוצא מענה לקונפליקט שהוא שרוי בו בחייו בגלל חוסר של דמות אבהית ודמות דומיננטית שתוביל אותו להתמודד מול קושי זה הוא מוצא באיש האחראי בקולנוע דמות ובקולנוע הוא מוצא מענה לחוסר האונים בו הוא נמצא

הילד הוא הגיבור. הקונפליקט של הילד בין הקולנוע שאותו הוא אוהב מאוד לבין הכנסייה שאלו שני עולמות כביכל מנוגדים

הגיבור הוא “טוטו” הילד, ילד יתום מאבא שהמציאות הכלכלית בביתו במצב סוציואקונומי נמוך ובעקבות המצב הוא מקבל מאימו המון כעסים ולימות.

הכומר הוא מן דמות אב עבורו. בעקבות אהבתו לקולנוע הוא מצוי בקונפילקט מול הכומר למול אהבתו לקולנוע.

הגברים המבוגרים – הכומר ואלפרדו מתמודדים ביניהם על תפיסת מקום האב של טוטו. אלפרדו מהקולנוע מסמל את המתירנות לעומת הכומר שמסמל את המוסר והדת. אימו של טוטו מנסה להרחיקו מעולם הקולנוע אך לא מצליחה.

הגיבור הוא סלןוטורה הילד
נמצא בקונפליט בין אהבתו לקולנוע לחייו הקשים, והוא המנצח בקונפליקט

הגיבור הוא הילד והקונפליקט שלו הוא המתח בין הרצון שלו להיות בעולם הקולנוע לבין אמו שמנסה לנתק אותו מהעולם שקוסם לו. עצם העובדה שהילד התייתם מאביו הוא מרגיש בצורך בחיבור לאדם מבוגר והוא מנסה למצוא זאת בתוך עולם הקולנוע עם אלפרדו שעוסק בתחום אותו הוא הכי אוהב- הקולנוע. לבסוף המנצח בקונפליקט הוא הילד שהצליח להיכנס לפניי ולפנים למקום פעולתו של אלפרדו.

הילד הוא הגיבור. הקונפליקט בין הכנסייה לקולנוע , בין שני עולמות מנוגדים.

הילד הוא לגמרי הגיבור- הקונפליקט בין הכנסייה ולקולנוע , בין שני עולמות מנוגדים זה מיזה

לדעתנו גן העדן הקולנועי המוצג כאן הוא אקסיפיסטי, מכוון לבריחה מן המציאות וסיפוק מפלט ואלטרנטיבה למציאות השיגרתית שלהם. מקומו של הקולנוע הוא מרכז חברתי ואפשר לומר רוחני-חוויתי, מייצג חוויה כמו שאמרנו, חדשה שלא מוכרת להם ומעשירה את עולמם

קולנוע של בריחה מהמציאות לדימיון  סוגי יצירות :מערבונים  אהבה ,קומדיה ,צרלי צאפלין באגרוף מקום מפגש לקהילה להנאה לתרבות חוויה של יחד התרגשות  מפגש חברתי בריחה מקשיי היום יום שלהם .

גן העדן הקולנועי מספק מפלט וגם מעורר סקרנות לתכנים חדשים.

מוקרנת בו יצירה מגוונת: מערבונים, רומנטיקה קומדיה. בית הקולנוע מספק תוכן לכולם, כל אחד ותחומי התעניינותו. מקומו של בית הקולנוע בחייהם מהווה מפגש חברתי,חווייתי,  איסוף הנוער במקום אחד שלא יתפזרו למקומות שליליים, חשיפה למשהו חדש ומרגש.

בית הקולנוע מייצג את חוויית הביחד, הבידור המשותף וזמן האיכות.

כמעט כל הגברים מגיעים לבית הקולנוע, ולכן הוא סוג של מקום מפלט, אסקפיזם.

אמנם מראים שם גם חדשות ויש גם סרטים רציניים אבל לצידם יש קומדיות, סרטים רומנטיים וסרטי אקשן. בנוסף רואים שחלק מגיעים לשם אפילו בשביל מקום לנוח. סוג של מקום מפלט. גם כשלא מבינים מה קורה, העיקר להיות באולם.

מצד שני הוא מקום *רק* לגברים, לא ראו שם נשים בכלל. אז זה לא מקום קהילתי של ממש

לדעתנו עינב שרון גלי ושושי ופרח

גן העדן הוא אסקפיסטי. רואים בסרט אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב רואים שיש אלימות, אין רומנטיקה ואילו בסרט רואים כן את ההומור ,הרומנטיקה וזו המטרה כדי שצופים יוכלו לברוח אל המציאות שאין להם ביומיום בגלל מציאות החיים הקשה המוצגת בסרט.

בסרט מוצג גן עד גם מ”פרקטי” וגם אסקפיסטי, מוקרנות בו יצירות כמו: סרטים רומנטיים, סרטי מערבונים, קטעי יומן דוקומנטים מהחזית,סרטי בידור- צ’רלי צפלין, סרטים עממיים- הדייגים.

מקומו של הקולנוע- מרכזי- משמש מקום בילוי , בעיקר לגברים וילדים, הוא מרכזי בהוויית החיים,הוא מייצג חוויה משמעותית שמלכדת את הקהילה. הוא משמש דרך ללמוד על העולם, לבדר ולהינות ,דרך להנאה ובידור.

גן העדן הקולנועי מאפשר לעובדי הכפיים בריחה מן המציאות העייפה בסופו של יום עבודה. הקולנוע הוא מקום התכנסות לאנשי הקהילה בו גם ילדים ומבוגרים יושבים יחד. סוגי היצירות מציגות מגוון של מציאויות שאולי חסרה לקהילה- שמחה וקלילות לצד יחסים רומנטיים וגיבורי מלחמה.

בהחלט ניתן להבין שזהו קולנוע אסקפיסטי .הקולנוע מהווה מקוםמפלט מחיי היום יום הקשים. מעין בריחה מהמציאות הישר לכנפי הדמיון. לחוויות של תשוקה ,אהבה,מראה חדש בלתי מוכר ומגרה. הקולנוע מקבל מקו מרכזי ורצוי אצל בני הקהילה אך אצל אנשי הדת פחות.

גן העדן הקולנועי יש בו מן האסקפיסטיות, יוצר אפשרות בריחה מהמציאות למשהו אחר מגוון בעולמות תוכן.
היצירות המגוונות שמוקרנות בו כמו אהבה, הומור, מערבון, יומן מלחמה, סצנה של הדייגים, האנלפאבתים – לכל אחד נגיעה אחרת.
אלו מעידים שלבית הקולנוע חשיבות ומשמעות רבה עבור הקהילה, חוויה חברתית , רוחנית.

בקולנוע הוצגו ז’אנרים שונים קומדיות, מערבונים ורומנטיקה. הוא גורם לצופה להתנתק מחייו ,מאפשר לו בריחה לזמן מסויים מקשיי היום יום ולהכנס לעולם אחר, ל”גן העדן”… לכן הוא אקספיסטי.

לקולנוע שני תפקידים חשובים: הוא חלק מחיי הקהילה- מגבש אותה, ויחד עם זאת תורם לכל פרט לתחושת רוגע ומנוחה.

סוגי היצירות המוקרנות בו הן : קומדיה, מערבון, אקטואליה, אהבה ועוד . מקומו של הקולנוע בחיי הקהילה הוא מרכזי, החוויה היא משמעותית ביותר והם צמאים לתכנים שמועברים. גן העדן הקולנועי המוצג כאן לדעתי הוא אסקפיסטי במטרה “לברוח” מהמציאות היומיומית הקשה

הקולנוע מוצג כמשיהו רוחני שנותן אפשרות בריחה מהמציאות לעולמות דימיונים ונותן אופק חלומות לאנשים לצאת מחייהים

בקולנוע מוקרנות יצירות שונות ומגוונות כך שכל אחד ימצא סרט לטעמו – יצירות אסקפיסטיות שמאפשרות לצופים לברוח מהמציאות הקשה  כמו קומדיות של צ’רלי צ’פלין וגם מערבון וגם סרטים “רציניים” שמדמים את המציאות כמו דרמות סרטי מלחמה ודוקומנטריים או עממים, אך למרות שחלק מהסרטים עדיין מסמלים בדידות או מתחילים ומסתיימים לא טוב או עצוב עדיין יש חוויה חיובית וקולנוע תופס מקום חשוב בקהילה ותורם לאחדות וגיבוש.

בקולנוע, שהופך למקום שמגבש את הקהילה, מוקרנים בעיקר סרטים שגורמים לצופים להתנתק מחיי היומיום, בנושא מערבונים קומדיה ורומנטיקה, סרטים שמנתקים אותם והם מרגישים שהם ב”גן עדן”, מה שהופך אותו לאקספואטי.

הקהילה היא יחסית שמרנית, והקולנוע הוא מעין מקום מפלט המאפשר להם להתנתק מחיי היום יום ולהיות בסוג של אשליה של גן עדן. הקולנוע הפך להיות חלק מחיי הקהילה ותרם לגיבוש.

ניתן להבין שזהו קולנוע אסקפיסטי. קהילה שמרנית אשר הקולנוע מאפשר להם להתנתק מחיי היומיום

גן העדן הקולנועי המוצג אסקפיסטי, בשביל הילד הבריחה מהמציאות זה ללכת לקולנוע. הצפייה בסרטים בתכנים כמו רומנטיקה, קומדיה, צ׳ארלי צ׳אפלין, מערבונים, איגרוף וכד׳… משכיחה לרגע את קשיי היומיום ומביאה אותו למקומות נעימים יותר, שם הוא גם פוגש אנשים ומתאוורר.

יחד עם שמואל דהן ת״ז: 039617311

תפקידו של הקולנוע- בריחה מהמציאות. כניסה למקום אחר שונה ומרגש שלא קרוב למציאות שבה הם חיים.ניתוק

גן העדן הוא מקום המציע אלטרנטיבה לחוויית מציאות שונה ,אחרת מהשגרה הקיימת. מקום גן העדן הוא מקום אסקפיסטי מכיוון שהוא מקום המפלט המוצג כמקום מרכזי הגורם לפורקן הרגשות, מקום חברתי ,שונה וחדש המוסיף גוון שונה ואחר לחוויה הקיימת.

בסרט “סינימה פרדיסו” הקולנוע מאיים על חיי הכנסייה מבחינת תשומת הלב ומבחינה מוסרית.

יש מטאפורות בעולם הקולנוע כמו שתיקה רועמת

תפקידו של הקולנוע

גן העדן הקולנועי המוצא כאן הוא בריחה מהמציאות לדמיון, סוג של מפלט מהמציאות.

מקומו של הקולנוע מאפשר לאדם לחוות חוויה של התרגשות ממפגש חברתי, חוויה משותפת ובריחה זמנית המציאות היומיומית.

סוג הקולנוע שמוצג כאן הוא מקום לבריחה מהמציאות , בריחה אל הדימיון, סוג של מפלט.

מקומו של הקולנוע נותן את האפשרות לאדם לחוות חוויה של מפגש חברתי ובתוכו סוג של התרגשות, חוויה משותפת ובריחה זמנית אולי קצרה אך מועילה מחיי היומיים.

קולנוע המציג מקום לבריחה מהמציאות.

מוצגים בו מערבונים, קומדיה, דרמה.

הקולנוע נותן אפשרותלחוויה, מפגש חברתי, בריחה זמנית, חופש.

מוצג כאן גן עדן אסקפיסטי המציג את עולם התענוגות, ההומור והחומרנות. ניתן ללמוד שהקולנוע הוא מקום לדמיונות ולהפגת מתחים מהמציאות הקשה.

קולנוע של בריחה מהמציאות לדימיון  סוגי יצירות

לדעתי מוצג שהילד מבצע בריחה מהמציאות,

מוקרנות בקולנוע סרטים של אהבה היאבקות וכד’…

תפקיד בית הקולנוע הוא מקום מרכזי מקום מפגש עיקרי של אנשים בעיר

יציאה מהשגרה עי צפייה בקולנוע מנתק זמנית את הקשר למציאות ויש סכנה בזה כמו השריפה שהיתה שם שבמזל לא שרפה את הבית ,

החשיפה לקולנוע טומנת בחובה חשיפה לתכנים הנוגדים את ערכי הכנסייה לכן חלקם גם מצונזרים. נראה שחוששים שצפיה בתכנים אלו יגרמו לצופים לחיקוי התנהגות. סכנה בבחינת “הציץ ונפגע”.

גם הכאת הילד ע”י אימו שטוענת שהשתגע מהקולנוע ממחישה את הסכנה

הרובד הדת/חילוני- התחזקות הקולנוע כגורם מאחד קהילה במקום הכנסייה.

סכנת שריפה מכיוון שהפילים דליקים ולבסוף אכן הפילים נשרפים וגורמים לשריפה בביתו של הילד.

סכנה מוסרית- תכנים לא הולמים בקולנוע.

האיום הגנוז בקולנוע הוא העברת תכנים ומסרים הנוגדים את דרכי הכנסייה ומוסריותה. כמו כן ישנו גיבוש של הקהילה סביב הקולנוע  וזה איום בפני עצמו על הכנסיה- על מעמדה  כמרכז קהילתי רוחני.

בנוסף, יש גם את המימד המציאותי של חיי היום יום- של סכנת השריפה שמתרחשת.

האיום הגנוז בקולנוע מתבטא ביצר הרע ובפיתויים, מדובר בסכנה מוסרית . הפילים דליקים וישנה סכנה שישרפו וייעלמו, כפי שגרמו לשריפה בביתו של הילד . דמות ‘האריה השואג’ מעידה על פחד מפני סכנה. התכנים המוצגים בקולנוע מנוגדים לערכי – הכנסייה והדת . הקולנוע צפוף ודחוס ובכנסייה אין הרבה אנשים . מדובר בשני מבנים קהילתיים, כאשר הכנסייה אמורה לאחד יותר את הקהילה ולא הקולנוע .

הסכנה בקולנוע היא שהוא מוציא מהמציאות מוציא ממרחב הזמן הנתון ויכול לגרור אחריו מעשים לא רצויים ללא תשומת לב כגון השריםה שהייתה בנוסף חשיפה להמון תכנים שחלקם לא באים ביד אחת עם ערכי הכנסייה

האיום הוא של הקולנוע על הכנסייה. הכנסייה שמבטאת את הדת והרצינות מול הקולנוע שמבטא חופש והנאה. הפחד שאנשים יתרחקו מהדת ויבחרו בהנאות החיים

1. האיום של הקולנוע הוא שהקולנוע מספק את המאוויים הנמוכים יותר של היצר, את הפיתויים. נוסף על כך, יש בקולנוע בזבוז זמן וכסף והסכנה הפיזית ממש היא השריפה שפרצה בביתו של טוטו. הפילים של הסרטים יכולים להישרף וזה אכן מה שקרה. כלומר, בקולנוע יש גם סכנה מוסרית וגם סכנה פיזית. ואימו של טוטו גם אמרה לו שבגלל הסכנה הפיזית הזו, הוא לא יכול ללכת יותר לקולנוע, שזה עונש גדול בשביל טוטו.

הקהילה נחשבת קהילה דתית ושמרנית, לכן ההתכנסות הכנסיה מאחדת ומגבשת אותם. כאשר הקהילה מגלה את הקולנוע והוא הופך להיות מקום מפגש חדש ומגבש- הוא הופך איום על הכנסיה, ועד יותר מאיים כיוון שהוא מציג סרטים שבהם קטעים לא מוסריים ולא מצונזרים. בנוסף יש גם את סכנת השריפה, שהפילים עלולים להישרף ולשרוף את הקולנוע והופף את הסכנה לפיזית וממשית.

הקולנוע הופך להיות המקום שבו הקהילה נפגשת ומתגבשת והופכת להיות איום על הכנסיה. בנוסף, בקולנוע מקרינים קטעים שאינם מצונזרים (נשיקות וכו’).

האיום הנוסף הוא איום ממשי/פיזי שהפילים עלולים לשרוף את הקולנוע ולפגוע בכל האנשים שבתוכו.

רובד בסיסי. חומרי. קיומי.

הקולנוע למעשה הופך להיות איום ומהווה מטרד לכנסייה מפני שהוא נוגד את ערכי הכנסייה והדת. איום לשתי פנים, מבחינה מוסרית ערכית ומבחינה פיזית סכנת השריפות, התרחקות מעולם המציאות של השגרה וחיי היום יום, עולם מלא בפיתויים וגירויים. מימד החיקוי של הצופה שרואה את התכנים בקולנוע.ניתן לסכם כי האיום הוא בין הבחירה בפיתויים שבחיי היום יום אותם הקולנוע מציג לבין הבחירה בדת ובערכים עליה מושתת הכנסייה.

כן בכך שהוא מביא לו את האוכל  בעורמה על מנת להגיע לחדר ההקרנה

בקולנ וע מקרינים תכנים שאינם הולמים את חיי הכנסייה והדת. ישנו איום מריבי וקונפליקט בין השנים

האיום הגנוז בקולנוע הוא התוכן המשודר הנוגד את הערכים והמוסר של הכנסייה. המפגשים החברתיים בקולנוע באים על חשבון הגעה ותפילה בכנסייה. העליה במספר האנשים שמעדיפים את הקולנוע החילוני על פני הכנסייה והדת. בנוסף קיימת סכנת השריפה, שמא הפילים עלולים להישרף וולהצית את הקולנוע ואת כל יושביו בתוכו.

יחד עם שמואל דהן ת״ז: 039617311

בקולנוע מוצגים סרטים שונים שהמסרים העולים מתוכם מנוגדים לערכי הכנסייה .קיים החשש שהערכים והמוסר הדתי  לא יכובדו ובמקום זה השהייה והצפייה בבית הקולנוע יהוו את בסיס ההוויה בחייהם.

בהיבט הממשי ,הפיזי בית הקולנוע יכול להישרף  יחד עם הקהל בתוכו

האיום המובא בקטע זה מתחלק לשני חלקים אחד:האיום הפיזי בכך שפילם הסרט דליק מאוד ויכול לגרום לשריפה השני האיום בחשיפה לקולנוע ולסרטים דבר אשר יכול לפגוע באמונה האדוקה.

האיום הגנוז בקולנוע

חשיפה לקולנוע יכולה לגרום לחשיפה לתכנים שנגד ערכי הכנסיה ולכן חלק מצונזר, הרי הקהילה נחשבת קהילה דתית.

קיים איום ממשי נוסף שהפילים יכולים לגרום לשריפה אמיתית..

חשיפה לקולנוע, יציאה לדמיון, הפסקה מחיי היומיום תגרום לחשיפה לתכנים שנגד ערכי הכנסיה למרות שחלק אפילו מצונזר. הקהילה נחשבת לקהילה דתית שומרנית ולפיכך החשיפה לסרטים תגרום להם לצאת נגד חוקי הכנסיה. האיום הממשי הוא שריפה אמיתית בגלל הפילים הדליקים.

הסתירה שיש בין דת המחנכת לפרישות ולהתנהגות הבולמת את היצרים לבין הקרנה של מציאות המתירה זאת והופכת זאת להוואי קיומי תרבותי

חומרי קיומי

בקולנוע מציגים תכנים שהם לא הולמים את תרבות הכנסייה והדת. ישנו איום מריבי וקונפליקט מתמיד בין השנים השונים

החשיפה לקולנוע זה כמו עץ הדעת חשפה אותם לדברים אסורים

הקבלה לעץ הדעת: סרטי הקולנוע מייצגים את הפיתוי, את החיים האחרים שאין לצופים, הצחוק והרומנטיקה כמו גם הקשיים והגבורה. החיים שהכנסיה הייתה רוצה לא להכיר לאנשים כי אחרת זה עלול לפגוע בהם.  כך גם  הפרי האסור בעץ הדעת שהיה אמור להיות בלתי מושג כי אחרת הוא עלול לפגוע במי שנוגס בו.

בסיפור עץ הדעת, נפקחו עינהם, גם כאן בסרט, נפקחו עיניו והוא גילה דברים חדשים.

אלפרדו והקולנוע זה הפרי האסור,

שנפקחו עיניו הוא ראה דברים שהוא לא מכיר.

הקווים המקבילים לעץ הדעת הינם האיסור על האכילה בעץ הדעת בהשוואה לאיסור הכניסה והנגיעה בחדר ההסרטה או לחילופין האיסור של אימו של הגיבור על כניסה לבית הקולנוע לאיסור אכילה מעץ הדעת.

יש קווים מקבילים לסיפור עץ הדעת:
הפיתוי של הילד זה ללכת לסרט על אף שנאסר על כך ע”י אימו כפי שנאסר על אדם וחווה לאכול מפרי עץ הדעת.
סקרנות  – של הילד מה קורה בסרט, ובסיפור אדם וחווה מה יקרה באם יאכלו מהפרי האסור…

בהחלט ניתן למצוא. האכילה מפרי העץ למרות האיסור- פתח את הדעת לאדם וחווה. גם הקולנוע שמצד הכנסייה הוא אסור (הסרטים עברו צנזורה ויש התנגדות מוסרית לתכנים), , מי שנכנס בדלתותיו פותח את עצמו לעולמות אחרים, מרחיב את דעתו ואת עולמו הפנימי.

בספר בראשית אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת ומגלים את עצמם ואת העולם . הם התפתו לאכול את פרי עץ הדעת טוב ורע בניגוד לציווי של אלוהים . הפיתוי של בני – הקהילה בכלל והילד בפרט ללכת לקולנוע הוא רב . הילד מתפתה ללכת למרות הקשר שלו עם הכומר ולמרות שאימו אסרה עליו . הסקרנות כאן היא דומה – מה יהיו התכנים בקולנוע ? מה טעמו של הפרי האסור ?

אכן כן ניתן למצוא קווים מקבילים שכן עץ הדעת הביא דעת ודעתנות למי שאכל ממנו ופתח אותו לתובנות שלא הבחין בהם לםני האכילה כך גם מהקולנוע ניתן לצפות שחשיפה לתכנים שונים יתנו דעת תחושות מחשבות אחרות שלא היו קיימות ללוא היה את הקולנוע

הקווים המקבילים לסיפור עץ הדעת הם: הפיתוי או “עץ הדעת” הוא הקולנוע ,שבו רואים ונחשפים לדברים כיפיים ואחרים מהחיים שלהם, לחיים אחרים ושונים ותובנות חדשות. כך גם לאחר שאדם וחוה אכלו מעץ הדעת, הם נחשפו לחיים אחרים ושונים ממה שהיו להם, ולתובנות חדשות.

הסיפור בהחלט דומה ואפשר למצוא קווים מקבילים לסיפור עץ הדעת בבראשית.

הקולנוע- כמו העץ, הוא אסור, בשני הסיפורים הדמויות מתפתות ונחשפות למה שאסור- לסרטים ואכילת התפוח, ואחרי החשיפה הם מגלים עולם אחר

בשני הסיפורים הדמויות נחשפות למעשה אסור (צפייה בסרטים ואכילה מעץ הדעת). בשני המקרים הדמויות אינן מצליחות לעמוד באיסור ומתפתות למעשה (אכילת התפוח וצפייה בסרטים).

לאחר ביצוע  המעשה, הדמויות נחשפות לעולמות אחרים.

כן. חשיפה לדברים אסורים. פיתוי

הקולנוע הוא המקביל לעץ הדעת בגן עדן. מציג פיתוי ויכולת לדעת ולהגיע להרבה דברים.

וטוטו מנסה להגיע ולגלות ולהגיע לשם ובעצם מפתה את אלפרדו לתת לו להמשיך ולראות סרטים

כן. בדיוק כפי שנאסר על אדם וחווה לאכול מעץ הדעת כך גם לגבי טוטו. אימו אוסרת עליו לצרוך קולנוע והילד בשלו עורג לכך.

החשיפה לקולנוע מדמה את החשיפה לפרי עץ הדעת האסור.

עופרי פינטל + יעל שינו

עץ הדעת מספק להם להבחין בין טוב ורע

בסיפור עץ הדעת, נפקחו עינהם, גם כאן בסרט, נפקחו עיניו והוא גילה דברים חדשים.

הקווים המקבילים לעץ הדעת הינם האיסור על האכילה בעץ הדעת בהשוואה לאיסור הכניסה והנגיעה בחדר ההסרטה או לחילופין האיסור של אימו של הגיבור על כניסה לבית הקולנוע לאיסור אכילה מעץ הדעת.

הידועה בין עץ הדעת לבין הסרט שבשניהם יש את הפיתוי של הפרי האסור

לדעתנו יש אנלוגיה בין הקולנוע לעץ הדעת  עץ הדעת הוא אסור וגם טוטו לא יכול להיכנס לקולנוע בגלל אמו .

משווים את זה למעשה אסור כפי שהיה בסיפור עץ הדעת. בשני המקרים הם לא עומדים בפיתוי ולכן מקבלים עונש.

עצם החשיפה לקולנוע שווה ערך לחשיפה לעץ הדעת. טוטו לא יכול להיכנס לקולנוע כפי שעץ הדעת הוא אסור לאכילה.

הקווים המקבילים לעץ הדעת  להבחין בין טוב לרע לא להתקרב לקולנוע הוא הפרי האסור

בהחלט כן, את הילד ניתן לדמות לנחש ההרמומי, ואת הקולנוע ניתן לדמות לפרי האסור. הילד מצליח לחדור ולאכול מהפרי האסור

ניתן למצוא קווים מקבילים בין סיפור עץ הדעת לסרט. מצד אחד הסרטים הם כמו עץ הדעת שאסור לטוטו להתקרב אליהם. ומצד שני טוטו מזכיר את הנחש בהתנהגותו הערמומית

בספר בראשית בסיפור עץ האדם מוצגת יכולת הבחירה כמו היכולת להבחין בין טוב לרע , הקו המקביל בין סיפור עץ הדעת לסיפור שלנו מוסבר דרך טוטו שלא יכול להיכנס לעולם הקולנוע למרות האיסור- עולם מלא בתוכן ופיתויים , למעשה  הקולנוע הוא “הפרי האסור”, כפי שאדם וחווה התפתו לאכול מעץ הדעת ובכך גילו עולם חדש.

קווים מקבילים בין הסיפור שלנו לעץ הדעת בבראשית: הילד הוא הנחש הערמומי, הסרטים הם הפרי האסור.      הילד מצליח בערמומיות לצפות בסרטים, לאכול מהפרי האסור.

קווים מקבילים: סרטים בקולנוע- הם הפרי האסור.

ילד- הנחש מתוך בראשית.

החיבור הוא- הילד מצליח בערמומיות (נחש) לצפות בסרטים (פרי אסור)

הקווים המקבילים הם שדמות הקולנוע הוא למעשה עץ הדעת, שבו ונחשפים לתכנים כאלה ואחרים מחיי היומיום, לחיים אחרים וחופשיים עם תובנות אחרות. בדומה לאדם וחוה שאכלו מפרי עץ הדעת, הם נחשפו לתובנות שונות ולחיים שונים ממה שחיו.

יחד עםשמואל דהן ת״ז: 039617311

ההקבלה לסיפור גן העדן היא בין הדברים האסורים והמותרים . הצפייה בסרטים בעלי תוכן לא מוסרי מפתה וחושפת תובנות וערכים שונים .מול השהייה בכנסיה הדורשת ומכתיבה מוסר, דת וערכים.

בסיפור גן העדן הייתה בחירה בין דבר אסור ,אכילת הפרי וזוהי מטאפורה להתמודדות של הילד מול הפיתיון של צפייה בסרט למרות שהכנסייה אוסרת

לפי דעתי ישנם מס קווים מגבילים לסיפור עץ הדעת התנכ”י הראשון האיסור באכילת התפוח שכאן מובא באיסור לצפייה בסרטים השני,לאחר צפייה בסרט / אכילת התפוח הפתח עולם חדש לגיבורים בשני הגיבורים

הקבלה לעץ הדעת

כמו שעץ הדעת היה הדבר האסור כך הקולנוע היה הדבר האסור. פרי עץ הדעת הפרי המפתה הסרטים בבית הקולנוע הסרטים המפתים. אכילה מפרי עץ הדעת יתן ידע , יתן דעת כך החשיפה לתוכן הסרטים תתן מידע, תיתן דעת.

הקבלה לעץ הדעת

ניתן למצוא קווים מקבילים שהרי עץ הדעת היה הפרי האסור וכך גם החשיפה לעולם הקולנוע, לסרטים היתה אסורה. הפיתוי גדול.

החשיפה יכולה לגרום לקבלת דעת, מידע שעדיין לא קיים.

כן אפשר למצוא קשר, האיסורים בשני המקרים מראים לנו את התגובה לפיתויים והנגיעה באסור

כן, ברגע שיש את הגירוי והטעימה ממנו אז החזרה לחיי דת המציגים מגבלות וחוסר חופשיות נהיות פחות עריבות וקשה לראות למה צריך לנקוט בדרך זו.

האכילה מפרי עץ הדעת נתנה לאדם וחוה חכמה ותבונה. גם הקולנוע נותן לאדם הרבה ידע על הרבה תחומים בחיים.

אך מאידך מצד הכנסייה הסרטים עברו צנזורה ויש התנגדות מוסרית לתכנים שלהם.

כפי שבורא עולם לא רצה שאדם וחוה לא יאכלו מעץ הדעת, כך הכנסיה החליטה שלא מתאימים הסרטים כפי שהם

החשיפה לקולנוע זה כמו עץ הדעת חשפה אותם לדברים אסורים

החשיפה לעץ הדעת מקבילה לקולנוע חשיפה לדברים שיש  עלהם איסור