שפעם אחת בן המלך נפל לשיגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק, וצריך לישב ערום תחת השולחן
ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאותו מזה,
והלך היה בצער גדול מזה. עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאותו. והפשיט גם כן את עצמו ערום
וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ”ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך :”מי אתה ומה אתה עושה פה?”
והשיב לו:”ומה אתה עושה פה?” אמר לו :”אני הינדיק” . אמר לו “אני גם כן הינדיק”.
וישבו שניהם יחד כך איזה זמן עד שנעשו רגילים זה עם זה. ואז רמז החכם והשליכו להם כתונת
ואמר החכם ההינדיק להבן מלך: “אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבוש כתונת
ואף על פי כן יהא הינדיק” ולבשו שניהם הכתונת. ואחר איזה שמן רמז והשליכו להם מכנסים. ואמר לו גם כן כנ”ל
“אתה חושב שעם מכנסים לא יכולים להיות הינדיק?” וכו’ עד שלבשו המכנסים. וכן עם שאר הבגדים.
ואחר כך רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן, ואמר לו: ” אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים
אוז מען שוין קיין הינדיק ניט? מען קען עסן און אייך זיין הינדיק?”
[אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים לא יכולים להיות תרנגול הודו? יכולים לאכול ואף על פי כן להיות תרנגול הודו].
ואכלו. ואחר כך אמר לו :”אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?
יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן.
וכך התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.
סיפורי מעשיות, ר’ נחמן
הבהלה לזהב
